אומרים שלכל מטבע יש שני צדדים. אני מזכיר לעצמנו שיש גם צד שלישי: העובי. זו הזווית המעניינת באמת. ממנה ניתן להתבונן גם על ימינו וגם על שמאלו של המטבע, ובנוסף גם לעקוב אחר צדדים נוספים שלו, כמו שערו היציג, תנודותיו אל מול הריבית ועוד דברים שרק נחמיה שטרסלר מבין.

אז בואו נפתח את הארנק החם ביותר תקופה האחרונה: המפץ הגדול בפוליטיקה. נשלוף מתוכו כמה מטבעות, נתיישב על העובי שלהם וננסה לבחון: מה הם אומרים לנו, אנשי שער הנגב. מוכנים? קדימה.
המטבע הראשון: בחירת עמיר פרץ ליו"ר מפלגת העבודה. 

מצד אחד (של המטבע), עמיר הוא שכן, הוא גדל איתנו. כשהיה ילד הוא בטח התפלח עם ילדינו להצגות באמפיתיאטרון האזורי.

מצד שני, אתם יודעים איך זה בין שכנים - מתחרים איזה דשא יותר ירוק. ואם עמיר יחליט שצריך לקצץ את הדשא שלנו, אנחנו בצרות. הוא אחד שלא מהסס לקצץ. עובדה, תסתכלו על השפם.

המטבע השני: שמעון פרס עזב את מפלגת העבודה.
מצד אחד, זו רעידת אדמה עבורנו. מפלגת העבודה בלי פרס זה כמו אור הנר בלי אסאדו. 
מצד שני - אנחנו, שחווינו טראומות של מיטב החברים שעוזבים את הבית, יודעים: לא נורא, באים אחרים. והם כבר ישתלבו, ממש כמו בקיבוץ. ברוורמן יצטרף לועדת השתלמויות, שלי תרכז את העלון, וכולנו נשכח את שמעון. 

המטבע השלישי (והאחרון): הקמת מפלגת "קדימה".
מצד אחד, הכל מתבלבל. קודם, הדברים היו ברורים. היה שמאל, והיה ימין, ואפשר היה לחלק את העולם לטובים ורעים. ועכשיו נוצר הגוש הזה באמצע, ואין לנו מושג מה להרגיש כלפיו. לשנוא? אין ממש סיבה. לאהוב? איך אפשר לאהוב גוש? 
מצד שני, כבר די נמאס להיות שפוטים של צד אחד, לא? סוף סוף יש לנו אפשרות אמיתית לצאת מהכיס של הפוליטיקאים ולהכריז: בואו, תתמודדו על קולותינו! אנחנו פנויים להובלות! אתם יודעים מה זה לשבת מול תשדירי הבחירות ולתת להם באמת להשפיע עלינו? אני כבר ממש באופוריה! (בהשפעת "עלה ירוק", כמובן).
מפץ נעים.

מאת: עודד פלוט , מנהל המטה האסטרטגי