פתיחה א':

כולנו מדברים על צמיחה דמוגרפית. בחלומותינו הורודים אנו רואים צעירים איכותיים עם ברק בעיניים, שנוהרים אל יישובינו בהמוניהם. והשאלה היא אם יש סיכוי שהחלום הזה אי פעם יתגשם. או במילים אחרות: האם פעם אנחנו נהיה החלום הורוד של הצעירים?

פתיחה ב':

כשמגיעים לישובינו אורחים רישמיים, נהוג שממלאי התפקיד סוקרים את המצב הלא-פשוט-אך-יציב-עם-פרספקטיבות-מסוימות. בדרך כלל מוצג המצב הדמוגרפי העגמומי, שהגרף שלו מתעקש להגיע לשיא דווקא באזורים הוותיקים. והשאלה שעולה: מה אנחנו צריכים לעשות כדי שהעקומה הזאת תתאזן במרכז המפה הגילאית?

סקופ:

חברים יקרים, אנחנו עומדים עכשיו לחשוף בפני עצמנו תגלית מרעישה, ואולי כדאי שנגיד אותה בלחש, שלא כולם ישמעו: הם כבר כאן.... כן, כן... הצעירים האלה?.. האיכותיים? עם הברק בעיניים?.. לא צריך לחפש אותם ולהביא אותם - הם כבר בישובים שלנו. הם באו לכאן מכל קצווי הארץ, לא ליום טיול, לא לשבוע נופש. לכמה שנים. והם אפילו משלמים על זה... קוראים להם "ס-ט-ו-ד-נ-ט-י-ם".

אהה...

כ- 12% מהאוכלוסיה שלנו הם אנשים שלומדים במכללה ושוכרים דירות אצלנו. המשאב האנרגטי הזה ממלא אומנם את מעונותינו וגם לא מעט את קופותינו, אך לא מותיר את רישומו על חצרותינו וקהילותינו. וכשהם מסיימים את הלימודים ופורחים להם לכל עבר, אנחנו כבר ממוקדים בסיוד מהיר של הדירה לקראת השוכר הבא. והשאלה היא: איך מתרגמים את הפוטנציאל האנושי הזה להגשמת חלומותינו ולתיקון עקומותינו?

התחלה של תשובה

רבים מהסטודנטים והבוגרים מציינים כי נקשרו לאזור, והיו רוצים להישאר לגור פה. מרכז ספירים לפיתוח אזורי, עליו אתם יכולים לקרוא בעיתון זה ובפרסומים נוספים, רואה מטרה מרכזית בגיבוש מגוון של פרויקטים ומסלולים שישאירו את הבוגרים בישובינו. זה לא פשוט, אבל זה בטוח חשוב. הלא כן?
אתם מוזמנים להצטרף להעלאת הרעיונות ולהוצאתם לפועל

מאת: עודד פלוט , מנהל המטה האסטרטגי