מספרים על איש ששמו היה משה טמבל. תמיד כשקראו בשמו, בטירונות או בתור לרופא, כולם היו צוחקים. לאחר שנים של השפלות,

האיש נשבר. יום אחד הוא הגיע אל חברו וסיפר לו בפנים מאירות שסוף סוף ניגש למשרד הפנים והחליף את השם. ומהו השם החדש? התעניין החבר. והאיש ענה בגאווה: חיים טמבל.

השינויים המלווים את הישובים שלנו כרוכים גם בהחלפת טרמינולוגיה. עם סיום העשור הראשון של שנות ה- 2000, ריכזנו כמה מהביטויים המרכזיים, שקנו במהלך העשור מקום של קבע בשפה שלנו כאן בשער הנגב.

"מנהל קהילה" - ביישובינו כבר כמעט לא נותרו שרידים ל"מזכיר" המיתולוגי. את מקומו של הפסיכולוג הציבורי, תפס מנהל מקצועי, ענייני, ולעיתים רבות גם - חיצוני. בהזדמנות זאת אפשר לציין את החלפת "מרכז המשק" ב"מנהל פיננסי", את החלפת "המזכירות" ב"הנהלת הקהילה" ואם כל זה לא מספיק, מצטרף מעל כולם גם מנהל העל, הלא הוא "יו"ר הקיבוץ".

"צמיחה דמוגרפית" – פעם, כשהיינו קבוצות הומוגניות, דיברנו על "קליטה". עכשיו אנו מתמקדים יותר במספרים ובגרפים. כיוון שמדובר בביטוי מעט מורכב, הוא השתרש בלכסיקון שלנו בדמות ראשי תיבות - "צמ'ד". בהקשר זה אפשר להזכיר גם אתה"משתכנים", שהם הנקלטים בהרחבות הקהילתיות, ואת הלהיט הקיבוצי החדש, הלא הוא ה"חבר בעצמאות כלכלית". מבולבלים? חכו, עדיין לא דיברנו על "הועד המקומי"...

"חוסן קהילתי" – מושג מעט חמקמק, שנולד בעקבות התהליך האסטרטגי שבצענו לפני מספר שנים. למעשה, מדובר בתחום חדש, שמכנס נגזרות ממספר תחומים: רווחה, חברה, ביטחון, בריאות הנפש ועוד. עולם החוסן הביא עימו מגוון רחב של מושגים חדשים, ביניהם ניתן למנות את "פעולות ההפגה" (התרחקות מהמצב המאוים) ואת "אתר הדחק" (מרכז לטיפול נפשי ראשוני).

צח"י וכל השאר – לא נוכל לסיים בלי אחד התוצרים הלשוניים הבולטים של המציאות הביטחונית אותה אנו חווים בעשור זה: חדירת ראשי התיבות לשפתנו. נזכיר ביעף את הצח"י והצח"א (צוותי החירום הישוביים והאזוריים), את הממ"דים והחד"בים (שדואגים לנו לפינה בטוחה בבית), ואת הקב"טים והרבש"צים (שמסבירים לנו את כל יתר ראשי התיבות של צה"ל).

נסכם במשפט מאפיין לעשור: מנהל הקהילה מסר ליו"ר שצוות צמ"ד מבקש לבצע פעולת הפגה לחיזוק החוסן של צח"י, אבל בלי הרבש"ץ, כי הוא מהמשתכנים.

מאת: עודד פלוט , מנהל המטה האסטרטגי