שאלו פעם את לוי אשכול אם הוא מעריץ את בן גוריון. הוא השיב: "בהחלט, אני הולך אחריו בעיניים עצומות. אבל מדי פעם אני פוקח אותן, על מנת לוודא שהואלא הולך בעיניים עצומות"...

ההתבוננות קדימה היא ליבו של העיסוק האסטרטגי. לכך אני רוצה להקדיש הפעם את הטור, מזווית מעט אישית. לאחר מעל שמונה שנות פעילות במטה האסטרטגי, ועם המעבר שלי לתפקידי החדש כמנכ"ל המועצה, זו הזדמנות לעצור לרגע ולהתבונן על חשיבות הניהול אסטרטגי אצלנו במועצה.

בואו נדמה את המועצה שלנו לספינה גדולה, המפליגה בים. בספינה הזאת יש רב חובל, צוות מלחים והרבה נוסעים. העיסוק האסטרטגי הוא בשני ערוצים: האחד, זיהוי תהליכים וגיבוש מענים עבורם - האם מתפתחת חלודה בירכתיים? האם נדרש שיפור בתקשורת בין צוותי המלחים? האם יש צורך בשינוי השירותים הניתנים על הסיפון?

הערוץ השני הוא כיוון ההפלגה. האם ברור מהו הנמל אליו מפליגים? האם לאור השינויים בקו החוף או עקב הצטרפות נוסעים חדשים יש צורך בהגדרת נמל יעד חדש? איך בוחרים את אותו נמל ובכמה מעלות יש להטות את הספינה על מנת להגיע אליו?

המטה האסטרטגי פועל בשני הערוצים האלה. הוא מזהה את הצרכים ואת הדרוש שינוי ותיקון, הן בהווה והן לנוכח פני העתיד, ומסייע לקדם את המענים הנדרשים. דוגמא טובה הוא נושא הצמיחה הדמוגרפית, שנמצא בלב העיסוק של המטה. בתהליך האסטרטגי שהובלנו, הצמיחה זוהתה כנושא מרכזי. נקבעו יעדים, נפתחו מסלולי פעילות ומודלים של עבודה, גובשו תקציבים. התשתית שנבנתה במועצה ובישובים פיתחה מאד את העשייה בתחום זה, ומאפשרת לנו להיות מוכנים היום עם תשתיות ידע וארגון, שיכולות לתת את המענים הדרושים.

ומה ההבדל בין אסטרטגיה לטקטיקה? על כך בסיפור הבא: במלחמת העולם השנייה, הצוללות הגרמניות עשו שמות בספינות בנות הברית. על מנת לתת מענה, גויס צוות אסטרטגים בכירים. הצוות עבד בצורה אינטנסיבית, ולאחר שבוע חזר עם מענה: צריך לחמם את האוקיינוס האטלנטי ל- 57 מעלות, ואז כל הצוללות הגרמניות יושבתו. מצוין, צהלו המפקדים, ואיך עושים את זה? ענו האסטרטגים: זה כבר טקטיקה.

קיץ נעים.

 

מאת: עודד פלוט , מנהל המטה האסטר