יום עובר, וחלפה שעה
ונמשכת פה הרגיעה
אפשר טיפ-טיפה לנשום,
אפשר גם לחלום.

החושים פחות דרוכים,
נפגשים, מזמינים אורחים,
מתענגים על כוס קפה,
זוכרים שהיום יפה.

קבלנו שוב מקום בו
הזמן זורם לאט.
אפשר לחוש בטוח,
או לפחות כמעט.


אולי עוד קיץ
נמשיך לחיות בלי אש
נוכל להתאושש –
זה נפלא.
אולי עוד קיץ
נסגור שנה שקטה
זו משאלה מאד פשוטה
שנבקש:
אולי עוד קיץ  - בלי שום אש.
 

הקיץ תם, החגים באים,
הלילות כבר מעט קרירים.
כשסוגרים עוד יום
כבר לא חושבים אדום.

 

בחוץ על הדשאים יושבים
מביטים בכוכבים,
וכשאומרים "שלום"
אז גם מעיזים לחלום -

 

רק שרוחות המערב
יביאו סוף לשרב
ולליבנו  הקלה,
וגם תקווה גדולה.

אולי עוד קיץ?...

 

מאת: עודד פלוט , מנהל המטה האסטרטגי