"לא פעם זה קשה, 
אבל לרוב מילה טובה 
מיד עושה לי טוב. 
רק מילה טובה, 
או שתיים, לא יותר מזה"
(יעקב גלעד)

בימים אלה אנו נערכים לקבלת השנה החדשה. זו עת לחשבון נפש, בין אדם למקום, בין אדם לחברו. במקביל לדברים שאנו אומרים לעצמנו בעקבות השנה החולפת, אנו יכולים להגיד כמה דברים לזולתנו. הכוונה פה היא בעיקר לדברים הטובים, אז צפו לטור שהוא פוזיטיבי במיוחד.

בימים אלה, אנו במועצה נמצאים בעיצומו של תהליך משוב והערכה. במסגרת ההיערכות המחודשת שלנו בתחום משאבי האנוש, אימצנו את התפיסה שפעם בשנה כל אדם במערכת צריך לקבל משוב מסודר מהמנהל הישיר שלו: בודקים את היעדים האישיים אל מול הביצוע, מציינים את החוזקות, מסמנים את הטעון שיפור. מפנים ומקדישים פרק זמן על מנת להגיד: "אני רואה אותך, ואני יודע להעריך את יכולותיך ואת מאמציך".

כולנו יודעים כמה חשוב לתת פידבק, מה כוחה של מילה טובה. הבעיה היא שרובנו נוטים לשכוח את זה, או ממעטים לעשות את זה.  יש מי שאומר שזה נובע מהחספוס הישראלי - אצלנו לא משבחים, מכסימום מחלקים צ'פחות. ויש מי שאומר שזה בא מהאידיאולוגיה הקיבוצית: כל אחד אמור לקבל לפי צרכיו ולתת כפי יכולתו. ההשקעה והמסירות הן במסגרת החובות שלך, אז אל תצפה לקבל עליהן פרסים.

מה שטוב במשוב החיובי, הוא שברוב המוחלט של המקרים זהו מצב קלאסי של win-win. שני הצדדים יוצאים נשכרים, השומע והאומר. נכון, אם מגזימים, זה עלול להתחיל להיות דביק. שימוש מופרז בביטויים כמו "מדהים", "מהמם", "קסום" ושאר בני מינם, עלול ליצור תחושה של אי נוחות, אם לא למעלה מזה. אבל נדמה שאנו יכולים להסכים שאצל רובנו לשון המאזניים נוטה לצד השני. לכן, חברים, אפשר לפרגן בלי חשש.

בואו ננצל את הימים המיוחדים האלה, ונמצא את ההזדמנות להגיד מילים טובות לבני המשפחה, לחברים, לאנשים שעובדים איתנו. אפשר אפילו למוכרת בסופר או למזכירה הרפואית בקופת חולים.. זה יכול להיות מקרי, בהזדמנות הנכונה, וזה יכול להיות בראיה מסכמת של השנה החולפת. לא צריך נאומים ארוכים. רק מילה טובה, או שתיים, ואולי  גם קצת יותר מזה.

עודד פלוט, מנכ"ל המועצה