איזו מין שנה צפויה בשער הנגב ב-2004?

אם מתבוננים בחצי הכוס הריקה: זו תהיה שנה קשה. 
הממשלה תמשיך להפליא בנו את מכותיה, והפקסים יפלטו מדי שבוע עוד ועוד גזירות קשות. נצטרך להשקיע מאמצים אדירים במרדף אחרי כל שקל, וניאלץ לקצץ בבשרנו, בפעולותינו ובחלומותינו. 

אם מתבוננים בחצי הכוס המלאה: זו תהיה שנה של פריצת דרך. 
בעקבות ההחלטות שהתקבלו בחודשים האחרונים, יש סיכוי טוב שהשכונות הקהילתיות יקבלו תנופה מחודשת ברוב הישובים שלנו. עם החזרה לנתיב הצמיחה ניתן יהיה לתכנן את שיפור התשתיות בתוך הישובים. גם הליכי שיוך הדירות אמורים להיכנס לשלבים מתקדמים, וחברינו יוכלו להתבונן בסיפוק בבתיהם ולצעוק (כמעט) כמו בפרסומות: "שלי! עוד מעט שלי!". 

אז על איזה חצי כוס צריך להתבונן? האמת, אף פעם לא התחברתי למטאפורה הזאת. האם פעם ראיתם מישהו אוחז בכוס יין, ומתבונן בסקרנות באוויר שבחלק העליון? אם כן, בטח כבר אישפזו אותו במוסד מתאים.

אין ספק, ההתמודדות העומדת בפנינו בגיוס המשאבים ובחלוקתם תהיה קשה ולעיתים מתסכלת. אבל זה לא העיקר, לא זה מה שקובע את הטעם. אני מאמין שאם נדע לאגד כמה שיותר גפנים, לבחור את הענבים הנכונים, לבצור אותם במשותף ולטפל בהם בתבונה, הו אז נקבל יין משובח. יין שלנו, שנוכל להתענג על טעמו ועל ריחו, ואחרים ירצו לבוא ללגום אותו איתנו. 

אז מבחינתי שנת 2004 יכולה להיות שנת בציר איכותי במיוחד. לחיים.

 

מאת: עודד פלוט , מנהל המטה האסטרטגי