עמית פרדמן הוא בן רוחמה, שחזר לגור בקיבוץ עם משפחתו במעמד של תושב, ומחכה להקמת השכונה הקהילתית. עמי גלאון, תושב בברור חיל מזה מספר שנים, מחכה גם הוא עם משפחתו להקמת השכונה. ד"ר אלי שמש , חבר לשעבר בקיבוץ אורים, מתגורר עם משפחתו בשכונה הקהילתית במפלסים.
בשבוע שעבר השתתפו השלושה בפאנל שקיימנו במסגרת פורום המנהלים במועצה. הנושא היה "למה בחרתי לגור בשער הנגב?". השלושה שוחחו איתנו בפתיחות על הגורמים שהובילו אותם לרצות להקים את ביתם בישובי האזור. למדנו מהם על הדרך בה אנו נתפסים על ידי מי שהצטרפו אלינו בשנים האחרונות, על החוזקות שלנו (כן, מסתבר שיש כאלה) ועל החולשות.
אז למה אנשים בוחרים לגור בשער הנגב? הסיבות מגוונות, כמובן. ישנו הצד האנושי, קשר מוקדם למקום, והאופן שבו מתייחסים וקולטים. וישנם הצדדים הפיזיים, כמו סוג הדירות להשכרה, היכולת לרכוש בית, והנוף – הו, כן, הנוף. ויש כל מה שקשור לאיכות ומגוון השירותים. כל אחד בודק את מה שחשוב לו, ובוחר את היישוב בהתאם.
הקשר שנוצר, איך שלא נסתכל עליו, הוא משולש: תושב – ישוב – מועצה. מדוע? כי הסיבות לבחירה ברוחמה, ברור חיל או מפלסים, משלבות את מה שיש בישובים האלה עם מה שיש באזור. מוסדות החינוך, המגוון התרבותי, אפשרויות התעסוקה, איכות החיים – כל אלה נגזרים הן מהמציאות המקומית בישוב והן מהמציאות האזורית.
בשיחות שאנו מקיימים עם אנשים כמו עמית, אלי ועמי, מתברר שיישובי שער הנגב הם מוצר שיש לו ביקוש. וכמו סכין גילוח או משקה קל, את המוצר הזה צריך לפתח, לשפר ולשווק נכון. אם אנחנו רוצים לחזק את הקשר של האנשים האלה אל הישובים שלנו (ואנחנו רוצים), עלינו לפעול לכך בצורה החלטית, מקצועית ובאיחוד כוחות של הישובים ושל המועצה.
המועצה מציעה היום לישובים העמקה של מעורבותה במגוון של תחומים. אנו חשים שהנהגות הישובים "נפתחות" בהדרגה לשיתופי פעולה איתנו. לדעתי, יש צורך להאיץ את תהליך ההיפתחות, בעיקר במכלול הנושאים הקשורים לצמיחה הדמוגרפית: הקמת השכונות, קליטת בנים חוזרים, השארת סטודנטים בישובים, העמקת הקשר עם התושבים ועוד. יש תוכניות ומהלכים שצריך לקדם בתחומים אלה, וצריך לבצע אותם ביחד.
אני מאמין שאם נעשה זאת נכון, אז עמית, עמי, אלי וכל שאר התושבים והבנים שאנו רוצים שיחיו איתנו, יבחרו ביישובי האזור ובשער הנגב כביתם לאורך זמן. במקביל יש לנו כמה בעיות לפתור מול מנהל מקרקעי ישראל, ממשלת ישראל, בג"ץ ועוד - אבל זה כבר נושא לטור אחר. בחירה נעימה.

עודד פלוט, מנהל המטה האסטרטגי