ההינתקות היתה נחוצה לישראל, כאוויר לנשימה, בכדי לחזקה אסטרטגית כמדינה יהודית ודמוקרטית. יתרה מזאת, צה"ל יכול היה, לאחר ההינתקות ובעקבותיה, לקצץ בעשרות אחוזים את מצבת כוח האדם שלו באיזור ולבטל שירות של מילואימניקים בגיזרה. היזכרו במספר ההרוגים, אזרחים וחיילים, שלדאבוננו היו לנו לפני ההינתקות במרחב עזה.
לאחר חודשים אחדים של שקט יחסי בתחום פגיעות הטילים, אנחנו שוב "על המפה".
שלא יהיה ספק, לא ההינתקות הביאה לחידוש המתקפה עלינו. ארגוני הטרור לא זקוקים לתירוץ בכדי להמשיך בפעולתם הזדונית. 

ושוב נשאלת שאלת המינון הנכון של חשיפת התקשורת למציאות בה אנו חיים.
יש רבים בינינו שמתנגדים לכל חשיפה המקשרת אותם לאיומים בטחוניים, בכללם ישובים העוסקים בקליטה, עסקים המקושרים עם חו"ל, מוסדות להשכלה שלקוחותיהם באים מחוץ לאיזור. מנגד, יש מי שמבקש להציף את התקשורת בדיווחים על "המצב" בתיקווה שהדבר יביא את הרשויות להפסיק את ירי הרקטות ולסייע לנו בהטבות שונות.

עמדתי ברורה. ראשית, עלינו להימנע מלחץ על כוחות הבטחון לפעול כנגד הרשות הפלסטינית וארגוני הטרור בדרכים שיפגעו באינטרסים הכוללים של מדינת ישראל. הנחת היסוד שלי הינה שמקבלי ההחלטות, בדרג הצבאי והמדיני, מבקשים בכל מאודם למגר את האיום המתמיד על תושבי "סובב עזה". עלינו לתת להם אורך נשימה ולא להוות מוקד לחץ שעלול להוביל אותם להחלטות אופרטיביות שגויות.
שנית, למול התנהגות אזרחית אמיצה ובוגרת שלנו, תושבי "סובב עזה", נדרשת המדינה לשני מענים:
אמצעי מיגון ואמצעי קיום. אמצעי המיגון מתחלקים למיגון אקטיבי, שנמצא בעת הזאת בפיתוח ולמיגון פאסיבי, מיגון המבנים והישובים. בתקיפות, בהתמדה ובשיתוף פעולה עם רשויות אזרחיות ובטחוניות הצלחנו להביא להקצאת 210 מליון ₪ למיגון הישובים וקריות החינוך. בית הספר היסודי יבנה מחדש, ממוגן ויפה מתמיד. כל גני הילדים והגנונים ימוגנו או יבנו מחדש. בית הספר התיכון נמצא בשלבי תכנון המיגון. כעת, אנו עומדים באותה עוצמה על תוספת תקציבית למיגון כל בתי הספר במרחב ולהקמת חדרי בטחון בכל הדירות ב"סובב עזה". 
המונח "אמצעי קיום" מתייחס לתקציבים והחלטות מנהליות שיעודדו את התושבים להתבסס במרחב, ידרבנו אזרחים נוספים להצטרף אלינו וימשכו יזמים לפתח עסקים חדשים. לכן, המדינה נדרשת, לעת הזאת, להכיר באיזור שלנו כ"קו עימות" על כל המשתמע מהגדרה זו. ואכן, בימים הקרובים יצטרף משרד ראש הממשלה לגיבוש תוכנית המיגון והפיתוח עבור "סובב עזה".

בכדי לצלוח את התקופה המורכבת עלינו להמנע מצעדים שיביאו לכך "שהניתוח יצליח והחולה ימות". אין תועלת בהטבות שינתנו לאיזור שתושביו ימאסו בו וידידיו ינודו לו. לא במסכנות נתמודד עם האתגר הבטחוני אלא בחוכמה. במשך 60 שנה, הקמנו ישובים פורחים, מרכזי תרבות והשכלה ושירותי רווחה משוכללים הרחק ממרכז הארץ ובקרבת גבול בלתי יציב. כך נדע, גם להבא, לחשוף את קשיינו מבלי לוותר על כבודנו, לגייס סיוע מבלי להחשב ל"ארץ גזירה", שלאיש אין בה חפץ. 
כך, בשיתוף פעולה ובהתמדה, באחריות ואמונה, נעמוד במבחן דורנו. 
 

אלון שוסטר

יוני 2006