לקראת קיץ בריא ומאושר
הרי לנו שתי עובדות:

  1. מספר שבועות מצומצם אנחנו נהנים מרגיעה יחסית, קרי: מספר הארועים ירד עד מתחת לשלושים אירועים בחודש בגזרת החטיבה הצפונית, היא גזרתנו...
  2. הקיץ הזה הולך להיות שמח בכל הקשור להצטרפות חברים ותושבים בישובים, לרישום תלמידים למוסדות החינוך וההשכלה הגבוהה שלנו, לקידום קליטת מפעלים ב"ספירים" ולאירועי תרבות ותיירות.

שנים אני תמה על כושר ההתמודדות המופלא שלנו, התושבים ושל בעלי העסקים והסטודנטים שחיים איתנו בישובים הכפריים ובשדרות.
מהו הסוד הזה שחמקמק מן העין ומכותרות העיתונים?
מה מאפשר לבני אדם נורמאליים לחלוטין להחליט שזהו ביתם, כאן יפתחו את עתידם הכלכלי, כאן יקדישו עתותיהם לקניית השכלה?
איך מתקיימות צמיחה ואופטימיות בפריפריה, בקו עימות?

האם זו הסביבה הכפרית והמרחבים שפתוחים מכל עבר?
שמא זו החצר והחברה בישוב, זו המזמנת תחושת בית גם מחוץ לבית?
יתכן והפתרון נעוץ באיכות החינוך בגיל הרך, בבתי הספר ובחינוך המשלים?
בפעולות התרבות ושרותי הרווחה, ברמת התעסוקה ובחוסן הקהילתי?
אולי מדובר במגמה הברורה של פיתוח עסקים ויזמות אישית?
בהכרה שאנחנו בונים במו ידינו את מדינת היהודים הדמוקרטית?
ביכולת שלנו לבצע שינויים באורחות חיינו מבלי לוותר על ערכי יסוד?
ביכולת האישית של רבים להשפיע על החלטות חשובות בחיי היום יום?

כן, התשובה לקסם הזה הוא אכן בשילוב של כל הרכיבים  -  בסביבה המזמינה ובתחושת הבית, בחינוך האיכותי ובחיי הקהילה, באחריות הפרט לקהילה ובמחויבות ההנהגות לחבריהן, במשמעות הערכית שאנחנו מעניקים לעשייה השגרתית, בתחושת היחד ובאפשרות להשפיע.

המרקם הקסום הזה עומד כנגד אתגרים שיש לכולנו - ענינים בבית ובעיות בריאות, קשיים בעבודה וסכנות בדרכים. מסתבר שמכלול החיים אצלנו מהווה משקל נגד מעולה לכל אלו...וגם לאיום העזתי.

 

שיהיה לנו קיץ בריא ומאושר,

אלון