הטור של אלון – ספטמבר 2012
ניצחון הנחישות והמחויבות
בשלהי אוגוסט התקיימה בבריכת השחייה הנאה של ניר עם חתונה, בה נישאו בת הקבוץ ובן מפלסים. חתונה נעימה ושמחה, כן תרבינה. החלטת בני הזוג לקיים את הארוע במקום היא בעיני סמלית, עדות למהפך שהתחולל בניר עם בשנים האחרונות. זאת לדעת, מאז סוף שנות התשעים לא התקיימה חתונה בבריכה בניר עם. בני הזוג, נמצאים במסלול קליטה לקבוץ, לצד עשרות בנים ובנות מהקבוץ ומחוצה לו.
לפני שבע ושמונה שנים היה נוהג אריק שרון, אז ראש הממשלה, להביא בפני שריו את קבוץ ניר עם וחבריו כמופת לציונות במיטבה, שמצויה במשבר משולב – בטחוני, כלכלי וחברתי. גם הוא נטל חלק פעיל במערכה על ביצור האזור בכלל ועל שיקומו של הקבוץ, בפרט.
רבים במערכת הפוליטית, התנועתית והאזורית התייצבו לצד ניר עם ברגעים הסבוכים אולם, שלא יהיה ספק, ליבת האחריות לצמיחה הדמוגרפית, לשיפור הכלכלי ולהחלטות המהותיות באורחות החיים היא על קבוצת החברים שאמרה לעצמה "כאן ביתנו, זו משימת חיינו".
אכן, אל מול התקפות הרקטות, שופר מיגון בתי הילדים ונבנו ממ"דים בדירות החברים, תקציבי ממשלה ותרומות משמעותיות אפשרו שיפור תשתיות ציבוריות, מערכות כלכליות היטו שכם, אולם כל אלו, חיוניים ככל שיהיו, אינם הסיפור המשמעותי.
הזרקור ראוי שיכוון על חברי ניר עם, שעמסו על שכמם את האחריות למייסדי הישוב; המשבר המתמשך זיקק את הצורך במיצוי היכולות האישיות והעמדתן לרשות הכלל, כל זאת – שימו לב – דווקא תוך תהליך שמעביר אחריות יתר לפרט, למשפחה. דווקא שנות הסער אל מול ההתקפות מחוץ היו שנות קבלת ההחלטות הפנימיות ששיפרו מהותית את פני המשק, התאימו את הסדרי החיים לרצון החברים, החזירו תנופה עצומה לרצף הקליטה.
החתונה הייתה, אם כן, יותר מציון דרך למשפחות החוגגות; במובנים מסוימים, הייתה זו מסיבת ניצחון, ניצחון הנחישות והמחויבות, האהבה והסולידריות של קהילה שלמה, של בית ניר עם ושל קהילת שער הנגב.
מעניין, מלמד ואפילו מרגש להיווכח, שבניגוד למשברים קודמים אותם חוותה התנועה ההתיישבותית בכלל והקיבוצית בפרט, משבר העשורים האחרונים, לא היה כרוך, החל מרגע מסוים, בעזיבת חברים מאסיבית. גם אצלנו, בשער הנגב, למרות תוספת הרכיב הביטחוני לתפריט המשבר המורכב, הצמיחו הקהילות שלנו כוחות נפש ורוח שאפשרו לצלוח את השנים הקשות ולהתייצב בפני מציאות אופטימית ואופקי צמיחה חברתית וכלכלית.
חברינו בניר עם, אתם רשאים להתרווח על מושבכם המשותף, מגיע לכם. אתם מהווים עבורנו, שכניכם וחבריכם בשער הנגב, מופת של היחלצות למען הבית, דוגמא נוגעת ללב ומעודדת לחוסן קיבוצי. המבחן בו עמדתם בשנים אלו מהווה עבורנו הוכחה נוספת ליתרון רוח האדם ולכידות הקבוצה על אתגרי החיים.
אני מאחל לכם, לכלל תושבי שער הנגב והבאים בשערינו
שנה של יחד שמח ויצירה אופטימית,
אברך אותנו בבריאות ובמעשים טובים,
נקווה לשקט בגבולות ובעורף
ולגשם בעתו.
שנה טובה, אלון