קצת לפני החג, המתרגש ובא אלינו ועלינו קראתי בעיון רב מן הרגיל את הטקסט המסורתי של הגדת הפסח.
בילדותי לא הכרתי אלא את החג הקיבוצי, זה שבחר להניח את הקדוש ברוך לנפשו בליל החג ולהעצים בתמורה את עלילותיו של האדם, של משה מנהיג העבדים, שהצטייר לי כמיזוג נדיר של בן גוריון ויגאל אלון - רב תושייה וחזון, לוחם ללא חת במלכות הרשע ומסור בכל נימיו לבני עמו. 
חג הפסח היה עבורנו, ילדי החלום, ערב אביב מבושם בניחוח ההדרים, בוהק בלובן חולצותינו ומתהדר בסנדלינו החדשים. בעוד הותיקים חצבו את סיפור חייהם באמצעות ביאליק ("קומו תועי מדבר, צאו מתוך השממה"), חיפשנו אנחנו את עיני הילדות היפות שבין מאות המסובין. (במפלסים לא היה אף פעם ברור, אם אומרים "מסובין" כי ככה זה בארמית או ככה זה בקבוץ של ארגנטינאים...) חג הפסח היה לנו בעת ובעונה אחת - חג האביב החוגג את מלכותו בשדות ובגנים וחג אביב העמים, ועמנו השב לארצו, במיוחד. 

ההגדה היהודית הקלאסית, זו שהלכה עם סבי סבינו בדרכי הגולה, חפה כמעט מכל איזכור של האדם וממקדת עצמה אל סיפור יציאת מצרים כעדות האולטימטיבית לנוכחותו של האל בעולם הזה, בחירתו בנו מכל העמים ומחויבותנו אליו כתוצאה מכך. 
אני לא מתחבר לזה. מנגד, המציאות לא התחברה אל החגיגיות הסוציאליסטית - פיזרה את החברים לחוג בבתיהם והשכיחה את נפלאות התכנים המהפכניים. 
אבל, אל תמהרו להספיד את הסדר הקיבוצי. לא את היחד, שישוב ויצבור תנופה (ראו את "הסדר המשותף" שהולך ומתחזק בכפר עזה) ולא את התכנים המתחדשים, שנשוב ונעצב בדגמים המתאימים לנו.
לעת התקדש החג עתיר מוסר ההשכל והמורשת החינוכית, אני בוחר מבין דפי ההגדה המסורתית את הפסוקים הבודדים שאיתם קל לי להתעלות, מבלי לעשות שקר בנפשי, פסוקי תהילים קכ"ו, שלדידי הינם מבשרי הציונות המעשית, תורת חייהם של הורי, מורי ורבותי:


א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:
בְּשׁוּב יְהוָה, אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן-- הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים.
ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק, פִּינוּ-- וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה:
אָז, יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם-- הִגְדִּיל יְהוָה, לַעֲשׂוֹת עִם-אֵלֶּה.
ג הִגְדִּיל יְהוָה, לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ-- הָיִינוּ שְׂמֵחִים.
ד שׁוּבָה יְהוָה, אֶת-שבותנו -- כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב.
ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה-- בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.
ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ, וּבָכֹה-- נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ-הַזָּרַע:
בֹּא-יָבֹא בְרִנָּה-- נֹשֵׂא, אֲלֻמֹּתָיו.
חג שמח, אלון

 

אלון שוסטר