"מה נשתנה?", אנחנו שואלים אל עבר אווירו הבסום של האביב.
ומשיבים לעצמנו: בפסח הזה, כל הישובים המאוימים מדי יום יהיו בשלבי מיגון או תכנון מתקדם של הממ"דים.
ועוד דבר השתנה – נמוגה התקווה שמבצע צבאי דרמטי וכואב, כפי שלא היה מעולם, יביא את שכנינו המשונים להכרה בחוסר התוחלת שבהמשך הירי שלהם, לפחות הכרה שמחוסר ברירה.
הולך ומסתבר שהקליינטים הללו בעייתיים במיוחד.

ניסינו לחסל את הטרור כששלטנו ברצועה , ניסינו להידבר עם מנהיגי השלטון, יצאנו משם וקיווינו שהם ייקחו את ההזדמנות בשתי ידיים, הסכמנו לבחירות עם החמאס, נכנסנו בו חזיתית משהמשיך לפגע בנו.
נאדה, כלום לא עובד.
אז, מה נשאר לממשלה הבאה לתרום למכלול הניסיונות להרגעה שהתקיימו כאן בשמונה השנים האחרונות?
נראה שרק שני נתיבים שלא נוסו מחכים על המדפים. מדובר במדפים מרוחקים זה מזה...ואולי לא:
השתלטות מחודשת על כל הרצועה והכרה בחמאס כפרטנר לגיטימי.

כן, ישנה עוד דרך, הדרך שהיא בבחינת ברירת המחדל של מדינת ישראל, שאנחנו בין קבלני המשנה הנאמנים שלה: להמשיך את המציאות הנוהגת במחוזותינו מאז ספגה נחל עוז את פצצות המרגמה הראשונות באביב 2001 : הם יורים ואנחנו מכילים, סופגים, לומדים לחיות עם הטרור תלול המסלול.

לאוזניים רבות החלופה הזו נשמעת נוראית. איך אפשר להשלים עם הפגיעות הללו?
עובדה!
במבחן השנים שעברו, ומבלי לשכוח שמדובר במציאות הזויה במיוחד, במהלך שמונה השנים הללו נבנו אצלנו שכונות קהילתיות, למעלה מ 150 משפחות חדשות הצטרפו אל ישובינו כשלא היה להם ספק היכן הם בונים את ביתם. בנות ובנים רבים מצטרפים עם בני זוגם, הסטודנטים ממשיכים לגדוש את חצרותינו, כשהם שותפים למציאות המיוחדת. אם ננכה את נחשול המשבר הכלכלי העולמי, מרבית המשקים הלכו והתייצבו ושופר מצבם, למדנו לנצח משבר אחר משבר, קשה ככל שיהיה, כל זאת לצד האיום הבטחוני.
אנחנו בונים בתי ספר חדשים, מרחיבים את מוסדות הרווחה שלנו, מתאימים את מערכות החינוך למציאות דמוגרפית משתנה. אנחנו מטפלים בסוגיות איכות סביבה ומפתחים תיירות כפרית.
ובפורים חוגגים לילדים ולמבוגרים, כמימים ימימה. והאהבות פורחות, והילדים נולדים, וזקנינו מטופלים בכבוד.

...וברקע נמשכים ההתרעות והפיצוצים.
איך אפשר? עובדה!

לפני שנות דור הסברנו כבר את הפרדוכס הזה בשירת תנועות הנוער:
מי זה חולל הפלא, ארץ מולדת
מי זה הקים כל אלה, ארץ מולדת.

זו ידך, ידך היא הזורעת,
זו ידך, ידך היא הנוטעת,
כל עוד הנוער לנו במולדת,
קום יקום חזון עם ישראל.

חג אביב שמח,
חג חירות גאה.

אלון שוסטר
ראש המועצה