השבוע בשער הנגב

קשרים צריך לתחזק. עתיד צריך לבנות.

יש דברים שלא קורים מעצמם. קשרים בין אנשים, שותפויות בין קהילות, וגם ההזדמנויות שאנחנו רוצים ליצור לילדים שלנו. כל אלה דורשים עבודה, השקעה ובעיקר אנשים שמאמינים שהשלם גדול מסך חלקיו.

משתתפים באירוע אסיף לצד שלט כפר החוסן והקהילה בשער הנגב

השבוע השתתפתי בכנס "חיבורים" של ארגון "נטעים", שהקימו אופיר ליבשטיין ז"ל ושירי מדר. הכנס הפגיש עשרות ראשי מועצות אזוריות מישראל עם כ־500 מנהיגי קהילות יהודיות מרחבי העולם, במטרה לחזק את הקשרים בין הקהילות ובינן לבין מדינת ישראל. דווקא בתקופה הזו, החיבור בין חלקי העם היהודי חשוב מאי פעם. הוא מבטא שייכות, ערבות הדדית ואחריות משותפת לעתיד שלנו.

בשבוע הבא אצא לכנס השנתי של JNF בארצות הברית, שבו ישתתפו עשרות ראשי רשויות ותורמי הארגון. נקיים פגישות עבודה, נשתתף בפאנלים על אתגרי העוטף ונקדם פרויקטים משותפים. משם אמשיך לפגישות עם הפדרציה היהודית של סן דייגו, השותפה האסטרטגית המרכזית שלנו כבר יותר מ-26 שנים.

הקשרים האלה בנויים על הרבה יותר מתמיכה כלכלית. יש בהם אמון, למידה הדדית ועשייה משותפת. השותפים שלנו מסייעים לנו לפתח את שער הנגב, ואנחנו מביאים לשותפות ידע, ניסיון ויכולות שצמחו כאן.

כששותפות הופכת למציאות

דוגמה לתוצאה של השותפות הזאת באה לידי ביטוי השבוע, כשהנחנו את אבן הפינה לכפר החוסן והקהילה "אסיף", יחד עם השותפים שמלווים את הקמתו.

יש ברגע הזה משמעות גדולה עבור שער הנגב. מתוך ההתמודדות המורכבת שעברנו נצבר כאן ידע וניסיון רב בתחום החוסן הקהילתי. כעת אנחנו פועלים להפוך אותם למרכז שיחבר בין טיפול, הכשרה, מחקר וקהילה, מתוך שאיפה לפתח ידע ומענים שישרתו בעתיד קהילות נוספות ברחבי הארץ.

יש כאן גם שינוי חשוב בתפיסה: שער הנגב, שנזקקה לכל כך הרבה עזרה, מבקשת להפוך למקום שגם אחרים יוכלו ללמוד ממנו ולקבל בו סיוע. זו בעיניי המשמעות העמוקה של תקומה ושל האחריות שלנו לחברה הישראלית.

שליש מנבחרת ישראל - משלנו

ולצד בניית המוסדות והשותפויות של המחר, השבוע קיבלנו תזכורת מרגשת לכך שהעתיד הזה כבר צומח כאן.

הגעתי לברך את נציגות ונציג שער הנגב לקראת יציאתם לאליפות העולם בפס אקרובטי בסין. שישה מתוך 18 חברי נבחרת ישראל מגיעים מהאגודה שלנו. שליש מהנבחרת הלאומית. זהו הישג אדיר, במיוחד כשחושבים על כל מה שעברנו כאן בשנים האחרונות.

בעיניי, הסיפור הגדול התרחש דווקא מסביב למזרן. באולם ישבו ילדות וילדים שצפו בהתרגשות בתרגילים של חברי הנבחרת. אלה לא ספורטאים רחוקים שהם רואים בטלוויזיה, אלא חברים ושכנים שלהם, שעוד רגע יעמדו על הבמה הגדולה בעולם. אני מאמין שלפחות אצל חלקם נולד באותו רגע חלום חדש.

זו בדיוק המשמעות של מצוינות בעיניי. לא רק לגדל אלופים, אלא ליצור מקום שבו כל ילדה וילד יוכלו לחלום רחוק, לקבל הזדמנות אמיתית ולהאמין שגם הם מסוגלים להגיע לאן שרק ירצו.

מפגש ברכה עם ספורטאיות האגודה באולם ההתעמלות לקראת אליפות העולם

ואם יש משהו שהשבוע הזה הזכיר לי, הוא שהתקומה של שער הנגב לא נמדדת רק במה שאנחנו מצליחים לבנות מחדש, אלא גם במה שאנחנו מאפשרים לדור הבא להיות.

למקרה שפספסתם:

קבלו את הנבחרת שלנו שתייצג אותנו בתחרות: לסיכום ישיבת המליאה שהתקיימה השבוע: