השבוע שהיה עם אורי אפשטיין

לפחות תהיה לך עבודה.

לא הייתי תלמיד טוב. בבית הספר היסודי זה עוד עבר איכשהו, אבל בחטיבה ובתיכון כבר נדרשו שיעורי בית, עבודות, מבחנים ושינון. וזה, איך לומר, פחות היה אני.

בגיל 16 הוצאתי רישיון לטרקטור.

סיפרתי לאמא שלי, והיא ממש התרגשה. היא אמרה: "אני כל כך שמחה. עכשיו אני יודעת שיש לך לפחות תעודה אחת ביד, ותוכל לעבוד."

ואני זוכר שנעלבתי. ככה אמא שלי מעריכה אותי? מרישיון לטרקטור היא מתרגשת כאילו זה ההישג הגדול של חיי?

היום אני מבין שהיא לא הקטינה אותי. היא דאגה לי. היא רצתה לדעת שיהיה לי משהו להחזיק בו.