יכיני
מקור השם
מושב יכיני קיבל את שמו מרשימת פקודי בני ישראל במדבר: "ובני שמעון למשפחתם... ליכין משפחת היכיני" (במדבר כו, יב). נחלתו של שבט שמעון התקיימה באיזור בו נמצא המושב כיום.
רקע היסטורי
יכיני הינו מושב דתי, שהוקם בשנת 1950 ויושב בתחילה על ידי עולים מכורדיסטאן ומפרס.
לימים התחלפו המתיישבים הראשונים ביהודים מתימן שעלו ארצה בשנת 1949, במסגרת מבצע "מרבד הקסמים", ושוכנו במעברות עד עלייתם לקרקע ביכיני, בשנת 1952.
בשנותיו הראשונות, ידע המושב ימים קשים עקב המצב הביטחוני. פלסטינאים הסתננו למושב חדשים לבקרים, גזלו מכל הבא ליד והטילו את אימתם על התושבים, שנהגו למעט ביציאות מהבית עם רדת החשיכה. בתקופה זו נוהלו משמרות שמירה במושב.
בתימן, מרכז הווייתם של היהודים היו לימודי הקודש, ומכאן גם כמיהתם העזה לציון שהביאה אותם ארצה.
גברים התפרנסו מלימוד תורה ומלאכות זעירות (נגרות, סנדלרות, צורפות וכו'). הנשים עסקו בשלל עבודות הבית.
עם הגיעם ארצה, נחתו למציאות שונה לחלוטין ממה ששיערו בנפשם, בעיקר מהבחינה הדתית.
בנוסף, נדרשו עתה ללמוד משלח יד שלא הכירו כלל: חקלאות.
כעזרה לעולים, הקצתה להם המדינה מספר בעלי חיים שנדרשו לעבודות המשק.
כמו כן, אנשים מן ההתיישבות הותיקה (כפר ויתקין, נהלל, כפר יהושע ועוד) נענו לקריאתו של בן-גוריון והתגייסו לעזרה, נתנו הדרכה מעשית בעבודה, והדרכה חברתית לניהול חיי הפרט והמושב.
מלבד החקלאות, עסקו המתיישבים גם בעבודות יזומות מטעם שירות התעסוקה (מספר שעות בחודש לכל משפחה), שכללו בעיקר נטיעות, במושב ומחוצה לו.
עד סוף שנות השבעים התפרנסו המתיישבים מחקלאות, כאשר גידול סלק סוכר היה ענף מרכזי.
בתקופה זו פסק גידול הסלק בארץ, ואחר כך, עם המשבר החקלאי בארץ, חלו גם שינויים במושב.
כתוצאה משינויים אלו, ושינויים חברתיים נוספים, ירדו לטימיון גם הערכים של "מושב עובדים" (ערבות הדדית, שווק מאורגן ועוד).
המושב כיום
כיום, מורכב המושב מ-78 משקים, שלצידם כמה בנים ממשיכים ותושבי חוץ.
עיסוקם:
20 משפחות עוסקות בענף הרפת.
4 משפחות- בענף הלול.
6 משפחות- בענף הפרחים.
48 המשפחות הנותרות עוסקות למחייתן בעבודות חוץ.
חינוך ותרבות
בראשיתו של המושב, התנהל בו בית-ספר. עם הזמן, עקב בעיית תקן, נסגר ביה"ס וילדי המושב לומדים כיום בבתי הספר שבסביבה.
במושב ישנם גן ילדים, מועדון קשישים, ספריה ובית-עם.
שירותי דת
במושב קיימים בתי כנסת ומקוה טהרה
