ארון הספרים היהודי מונח לפתחנו

בהשתתפות בני שכבת כיתה ז', בנות ובני המיצווה, הכנסנו בשבוע שעבר ספר תורה למרכז התרבות היהודית שבנינו בליבו של בית הספר התיכון החדש שלנו. התורמים הנדיבים הינם בני משפחות אדלמן וקיפניס, שהנציחו בכך את זכר הוריהם. בין האנשים שהספר נקרא על שמם – לוין קיפניס, משורר וסופר, חתן פרס ישראל לספרות ילדים, אשר חייו הארוכים אפשרו לו ליצור, בעיקר עבור ילדים ונוער, במשך 90 שנה.

היה זה רגע מרגש למשפחות וצומת חשובה עבורנו, אנשי שער הנגב.
ככל הידוע לנו, שער הנגב הוא בית הספר הממלכתי, הלא דתי, הראשון שמתקין מבנה איכותי ומעמיד בו ארון קודש מרשים, שישמש כבית כנסת: בית התכנסות ובית תפילה, משכן הרוח.
האולם הייחודי משמש כאודיטוריום בן 300 מקומות ישיבה ובו יתקיימו אירועי תרבות והשכלה, מפגשי קהילה וטכסי משפחה.

מדוע החלטנו להדגיש את הפן היהודי במרחב הציבורי –חינוכי? משום שזו דרך מצוינת לומר לעצמנו בקול צלול: אוצר היהודים אינו שייך למגזר כלשהו, אינו מותנה בהשקפה דתית או בסגנון לבוש. ארון הספרים היהודי מונח לפתחנו, כמורשת אבותינו שלנו, לעשות בו כהבנתנו.
זו זכותנו, זו גם חובתנו.

לא מדובר במהלך של התקרבות אל הדת, של תזוזה על הציר החילוני-דתי. להיפך, אנו באים להבהיר, בראש ובראשונה לעצמנו ולילדינו, שהיהדות אינה רכושו של הממסד הדתי. יתרה מזו, ספר הספרים אינו רק קנין רוחני של העם היהודי, הוא מהווה גם מסד לתרבות האנושית הכללית. בהציבנו את הספר העתיק בחלל מרכזי ומכובד של הפרהסיה החינוכית, בו נעסוק - נערים, מחנכים והורים - בחיי העולם הזה על מורכבותם וגווניהם, אנו מכריזים קבל עם וקהילה על היומרה שלנו למצוא את השבילים בהם תשתלבנה חוכמת העמים עם תבונת ישראל. איננו מצניעים את ייחודיות התרומה של עמנו לתרבות האנושית, בה בעת איננו מכתירים את עצמנו כנזר הבריאה. שיבת ציון תיכון על אדנים של צניעות ושותפות בין העמים והתרבויות.

ההתחברות עם הגווילים העתיקים והחכמים, אינה מחייבת סגנון קריאה או אופן לימוד מסוימים, אינה מותנית אמונה או התנהגות דתית כלשהי. אנו ריבוניים ללוש את יחסינו המתחדשים עם היהדות, אנו נקבע עבור עצמנו, באופן בלעדי, את הסדרי ההתכנסות, הלימוד והטכס. המורים, התלמידים, ההורים וכלל תושבי שער הנגב מוזמנים לקחת חלק בחוויה יוצאת הדופן שאנו מצויים אך בראשיתה. המקום הוא שלכם, ראו בו את ביתכם.

הקמת המרכז לתרבות יהודית מהווה עבורנו נקודת מוצא סמלית גם לחיזוק השותפות שלנו עם חברינו היהודים מסן דייגו. לצד פערי גיאוגרפיה ומנטליות, אנחנו חולקים עימם את אתגר הטמעת האחריות לגורל היהודי המשותף לבנינו הישראלים ולבניהם אשר בתפוצה. דבר זה אינו מובן מאליו, לא עבור הילדים שלנו שגדלים בחברה יהודית ועברית, וודאי לא עבור ילדיהם.

יהא המהלך הייחודי שלנו קול קורא לרבים, שכמונו, מסרבים לקדש את הוויתור של מיליוני יהודים בדורות האחרונים על תרבות ישראל ומנגד, לא מוכנים לקבל את עולו של ממסד דתי מתנשא. בדרכנו, נקדש את היופי האנושי שבמורשת היהודית, נדחה את הבלתי רלוונטי, נתפלמס עם הבלתי קביל ונאתר את הדרכים לשיתוף בנותינו ובנינו הן בדבש והן בעוקץ; זה אף זה שלנו, מונחים לפתחנו.

 

שלומות,

אלון