סיכום שבועי - אורי אפשטיין 26.12.25

אַחְרָיוּת.
''מצב שבו אדם או גוף מקיימים את חובותיהם ונושאים בתוצאות מעשיהם. תכונתו של מי שפועל ומתנהג כפי שמצופה ממנו''.

השבוע אישרה הכנסת את אחת מההחלטות הקשות והבעייתיות ביותר שנעשו מאז האסון הגדול בתולדות המדינה, הקמת ועדת חקירה פוליטית.

זו אינה חקירה, זו אינה אחריות, זה טיוח.

 

טִיּוּחַ
''הסתרת מידע וטשטוש עקבות, במטרה למנוע את גילוי האמת''.

כך בדיוק נראית ההחלטה הזו. במקום לקחת אחריות, בוחרים לדחות, למסמס ולהסיט.
זה רחוק מאוד ממה שאנחנו מצפים ממנהיגות במדינה מתוקנת.

במקום שאין מנהיגות יש אנשים
ביום הנורא ההוא, מאז ועד היום, אנחנו רואים אנשים שקמים ולוקחים אחריות על הבית שלהם. אנשים שעזבו הכל, פעלו מתוך הבנה עמוקה של גודל השעה, שילמו בחייהם, ופעלו כי לא היה אף אחד אחר שיעשה את זה.

הם ידעו שהבית הזה שעליו חלמו אבותינו אלפי שנים, הוא המקום היחיד שיש לנו. הם פעלו מתוך אמונה באדמה שאנחנו חיים עליה ומתוך שליחות באומה שאנחנו חלק ממנה. זוהי אחריות טבעית ועמוקה לכל מה שיקר לנו, זוהי ערבות הדדית עליה חונכנו ועל בסיס ערכים עלו קמה המדינה שלנו.

 

למה אחריות עכשיו
כי זו הדרך היחידה להבטיח שאסון כזה לא יחזור.

כי זו הדרך היחידה לבנות אמון.
כי זו הדרך היחידה לשקם.
כי זו הדרך היחידה לקיים פה עתיד למען הילדות והילדים שלנו.

קחו אחריות.

 

25 שנה, לך תזכור
השבוע הזה הזכיר לנו שלא רק אחריות מנהיגותית חסרה לפעמים, אלא כמה אחריות קהילתית היא כוח שמחזיק אותנו.

ציינו באירוע מרגש 25 שנים להקמת ההידרו שלנו.
לפני 25 שנים, מתוך חלוציות קהילתית, הוקם מוסד שנועד להיות בית טיפולי וספורטיבי לכלל האוכלוסייה. חזון קהילתי שצמח בהתמדה והפך למציאות.

הייחוד של ההידרו אינו רק במקצועיות, אלא באנשים, באווירה ובמסר. זהו מרחב קהילתי שמקבל את כולם, בכל גיל, ומאפשר לכל אחת ואחד להיות חלק.

ההידרו הוא מוסד, הוא מרחב קהילתי, הוא מקום בו משקמים ומחלימים והוא מקום בו צומחים ומפתחים מצוינות. זהו ביטוי לאחריות מועצתית מתמשכת ליצור תשתיות שמחזקות קהילה לאורך זמן. המקום הזה מלמד אותנו שיעור עמוק בהתמדה צעד ועוד צעד, אימון ועוד אימון, עד שמגיעים ליעד.

 

חוסן
צוותי החירום היישוביים יצאו ליומיים מגבשים ומלמדים רגע לפני השנה החדשה.
עסקנו בתוכניות לשנת 2026 ובחזון של צוותי החירום. זו דוגמה לאחריות מועצתית וקהילתית שמבינה שחוסן נבנה בתכנון מראש ולא רק בשעת חירום.
חוסן אינו חסינות מכאב, אלא הידיעה העמוקה שנדע להתמודד איתו. אנחנו לא בונים חומות שיסתירו את המציאות, אנחנו בונים שרירים שיאפשרו לנו לצמוח מתוך הקושי, כי חוסן אינו הניסיון לחזור לעבר, הוא האומץ לבנות עתיד חדש מתוך השברים.

בתוך המארג הזה, לצוותי החירום היישוביים (צח"י) תפקיד מרכזי וקריטי: הם העוגן היציב בלב הסערה.

צח''י יקרים,

במסירות ובמקצועיות, אתם מוודאים שכל תושב ותושבת ירגישו שרואים אותם, ושאיש לא נותר מאחור. השקט שאתם משדרים והסדר שאתם מייצרים הם אלו שמונעים מהקהילה להיסחף בזרם החרדה. אתם לא מחכים שהסערה תחלוף, אתם מלמדים אותנו לנווט בתוכה, ובכך אתם מאפשרים לנו לשרוד את המציאות, אך גם לעצב אותה מחדש בכוחה של קהילה מאוחדת.

 

הבירה מחזירה אותי הביתה.
הפרלמנט עם החברים והשכנים ביום שישי בצהריים, הוא אולי הדבר היחיד שיש עליו הסכמה רחבה בקהילה, הנושא שאם נעלה אותו להצבעה הוא יעבור פה אחד.

פסטיבל הבירה הראשון שלנו התקיים אתמול. זה לא עוד פסטיבל בירה, זה שלנו, זה הסיפור שלנו, הזהות שלנו. בפסטיבל הזה כל הבירות יוצרו על ידי הקהילות עצמן. כל קהילה והטעמים, הזהות והסיפור שלה. זה היה תהליך קהילתי של מפגשים ויצירת שפה משותפת.
כך נראית קהילה מחוברת, פעילה וצומחת. קהילה שלוקחת אחריות על הביחד, על התרבות והפנאי שלה.
היה ערב מדהים ומהנה, תודה לכל מי שהוביל יזם וחלם, תודה לצוותים הנפלאים שלנו במרכז הקהילתי, שירותים חברתיים וחוסן.

 

רגע של נחת
גל פלג מבית החינוך שער הנגב זכתה בפרס החינוך המחוזי למורות ולמורים פורצי דרך ומועמדת גם לפרס הארצי. הפרס ניתן על השראה, דוגמה אישית, חדשנות חינוכית, השפעה חברתית וראייה חינוכית רחבה.

כמחנכת י״ב, מורה להיסטוריה ורכזת מגמת התיאטרון, גל מובילה יוזמות שמחברות בין אנשים גם במקומות מורכבים. בפרויקט ייחודי היא מפגישה את תלמידי שער הנגב עם תלמידים מגרמניה ועם תלמידים בדואים מבית הספר כוכבי המדבר. דרך יצירה משותפת נבנים אמון ושותפות.

העשייה של גל מסמלת את תפקידה העמוק של מערכת החינוך שלנו לא רק בהקניית ידע, אלא בחינוך לערכים, לאחריות, להקשבה וליכולת לראות את האחר.

גל, אני גאה בך מאוד וגאה באנשי החינוך ובמערכת החינוך של שער הנגב כולה.
מאחל לך הצלחה גדולה גם בהתמודדות על הפרס הארצי.

 

ולסיום
כל אירוע שציינו השבוע הוא הוכחה שאנחנו לא מחכים לאף אחד כדי לקיים כאן עתיד טוב יותר.

מאז ה-7 באוקטובר אנחנו פועלים, בונים, ומייצרים תקווה בעצמנו. אם היינו מחכים לממשלה, לא היינו איפה שאנחנו היום.

אנחנו עושים את שלנו, אבל יש פצע שאי אפשר לסגור לבד. מגיע לנו לדעת מה קרה כאן. הניסיון של הממשלה לשלוט בחקירה הוא חבלה באמון שלנו ובשיקום העוטף כולו.

ועדת חקירה ממלכתית היא צורך ביטחוני דחוף. בדיוק כמו שאנחנו צריכים כיפת ברזל בשמיים, אנחנו צריכים ועדת חקירה בקרקע, כדי לוודא שהיסודות שלנו יציבים ושהמחדל הזה לא יחזור לעולם.

אנחנו נמשיך לבנות את התקווה בידיים שלנו, אבל לא נעצור ולא נוותר עד שתהיה פה חקירה אמיתית ובלתי תלויה. בירור האמת הוא היסוד הכי חשוב שיבנה את הבית שלנו מחדש.

....

למקרה שפספסתם:

ראיון איתי בגל צה''ל בנושא ועדת חקירה ממלכתית: https://glz.co.il/pageId=246492 

שבת שלום!