סיכום שבועי - אורי אפשטיין 12.12.25

תושבים ותושבות יקרים,

אני מבקש לשתף אתכם בפתח דברי ברגע מאוד עוצמתי שהתרחש על אדמת גרמניה בטקס זיכרון שקיימנו עם שותפינו במחנה הריכוז וייהינגן במהלך ביקור מיוחד שערכנו במדינה.

אנחנו עומדים כאן היום.

במחנה פייהינגן.

במקום שבו האדמה נושאת זעקה.

 

כאן נכלאו אלפי אסירים.

רובם יהודים.

הם הועבדו בעבודת כפייה במחצבה ובאתרי העבודה סביב המחנה.

ברעב. בהשפלה. במחסור.

ורבים מהם מתו.

ממחלות. מתנאים בלתי אנושיים. מהתעללות.

זהו סבל שקשה להכיל.

וזו גם אמת שאסור לעקוף.

זה לא התחיל בירי.

זה התחיל בהרגל.

בהתרגלות לרעיון שאדם יכול להיות “פחות אדם”.

בהתרגלות למילים שמוחקות.

ובהתרגלות לאדישות.

ובמקום כזה,

אני רוצה שנחזיק דבר אחד.

לא רעיון.

גבול.

זיכרון הוא לא רק מה שאנחנו יודעים על העבר,

אלא מה שאנחנו מסרבים לעשות בהווה.

 

חברים,

התהליך של מחיקת האדם הוא תהליך שתמיד מתחילים במילים,

ומסיימים בחיים.

 

כשאין לך שליטה על מה שקורה לך,

נשאר לך דבר אחד: לבחור את התגובה.

 

הבחירה שלנו היא זו:

האם הכאב יהפוך לשנאה.

או שהכאב יהפוך לאחריות.

להגנה על האדם.

ולשיקום החיים.

 

ובתוך הבחירה הזו,

לשותפות ארוכת השנים בין קרלסרוהה לשער הנגב יש משמעות מיוחדת.

לא “קשר בין ערים”.

קשר בין אנשים.

 

שותפות אמיתית ברגעים שבהם זיכרון כואב פוגש הווה כואב -

ואנחנו עדיין בוחרים לעמוד יחד.

ללמוד יחד.

ולשאת אחריות יחד''.

(מתוך דברים שנשאתי השבוע במחנה הריכוז וייהינגן בגרמניה)

 

קרלסרוהה פינת שער הנגב

​השבוע יצאנו, יחד עם חברי מליאת המועצה, לביקור עומק בקרלסרוהה שבגרמניה. מטרת המשלחת הייתה לחזק את הקשרים ארוכי השנים עם הקהילות המקומיות, קשרים המבוססים על שותפות אמת, למידה הדדית ואחריות לעתיד משותף.
​במהלך הביקור עסקנו בעשייה מקצועית וחינוכית: נחשפנו למעבדות אנרגיה וגישות לימוד מתקדמות בבית הספר המקצועי “בלתזר-נוימן”; קיימנו מפגש עמיתים מפרה עם חברי המועצה של קרלסרוהה; ונועדנו עם ראש העיר, מיכאל רוף. עסקנו לעומק בנושאי עצמאות אנרגטית, ניהול תשתיות וסוגיות ליבה של השלטון המקומי.

​אחד הרגעים המטלטלים במסע היה הביקור במחנה הריכוז וייהינגן. עמדנו שם ברגע של עצירה וזיכרון, ושם גם הדהדו בנו המילים של ויקטור פראנקל: "בין הגירוי לבין התגובה ישנו מרחב. במרחב הזה הכוח שלנו לבחור את תגובתנו. בתגובתנו טמונים הצמיחה והחופש שלנו".
​זהו המסר המרכזי שלקחנו איתנו: ידע היסטורי הוא חיוני, אבל הוא אינו מספיק. המבחן האמיתי הוא מה אנחנו בוחרים לעשות איתו. הן מול זוועות העבר והן מול הכאב של השבעה באוקטובר - הבחירה שלנו היא בחיים ובשותפות. הבחירה שלנו היא לקחת אחריות אקטיבית: להיאבק באנטישמיות, לבנות גשרים של חמלה, ומעל הכל, לפעול ללא לאות לבניית עתיד טוב יותר ובטוח יותר עבור הקהילות שלנו.

​הוכחה מרגשת במיוחד לכוחה של הבחירה הזו קיבלנו אמש, בביקור בפרלמנט של מדינת באדן-וירטמברג בשטוטגרט. באופן חריג ומרגש, נשיאת הפרלמנט עצרה את דיוני המליאה כדי לברך אותנו. בדבריה, היא דיברה בכאב על השבעה באוקטובר והדגישה את המחויבות הבלתי מתפשרת למאבק באנטישמיות. ברגע השיא של המעמד, כל חברי הפרלמנט עמדו על רגליהם והריעו לנו במחיאות כפיים שנמשכו דקות ארוכות.
​בהמשך, קיימנו מפגש עומק עם הנשיאה וראשי הסיעות בפרלמנט, שם דנו בחזית המשותפת שלנו במאבק בטרור, בהכחשת השואה ובשנאה על כל צורותיה. החיבוק החם הזה, יחד עם התמיכה של אנשי קרלסרוהה שעומדים לצידנו מהרגע הראשון, הבהירו לנו מעל לכל ספק: אנחנו לא לבד במאבק הזה. יש לנו שותפים אמיתיים לבניית העתיד.

יום זכויות האדם - מהעבר להווה

הביקור בגרמניה התקיים בסמיכות ליום זכויות האדם הבינלאומי, שצוין השבוע ב־10 בדצמבר. זהו יום שמזכיר לנו מחדש את יסודותיו של העולם החופשי: הזכות לחיים, ביטחון, חירות, שוויון, כבוד, חינוך ועבודה. זכויות בסיסיות שניתנות לכל אדם באשר הוא אדם.

גם בתיכון האזורי שלנו הקדישו השבוע זמן ללמידה ולשיח על ערכי הליבה של זהותנו, תכנים שעוסקים בבניית חברה שוויונית, מוסרית וחומלת. חברה שמאמינה כי כולנו נולדנו בני אדם, בצלם, ושאף אחד לעולם אינו “פחות אדם”.

בעיניי, זהו בדיוק תפקידו של הזיכרון: הוא לא רק מה שאנחנו יודעים על העבר, הוא מה שאנחנו בוחרים לא לאפשר שיקרה שוב בהווה.

עבורנו, עבור הילדים שלנו, עבור האנושות כולה.

מתוך אמונה – שהאור והטוב ינצח.

 

חוזרים מפולין - מחויבות לדור הבא

והשבוע הזה נסגר בטבעיות עם מסע משמעותי נוסף: 107 מתלמידי שכבת י״א, כמעט מחצית השכבה, חזרו ממסע לפולין. אנחנו גאים מאוד בתלמידים ובצוות המלווה שהובילו מסע ערכי ומרגש, שמחזק בתוכם את המחויבות לזיכרון ולבחירה בטוב.

שלושת האירועים האלה, ביקור המועצה בגרמניה, המסע לפולין והעיסוק בשוויון ובזכויות האדם בבית החינוך - אינם מנותקים זה מזה. הם מציבים בחזית העשייה שאנחנו בוחרים להוביל כל יום מחדש: חינוך ומנהיגות שמושתתים על ערכי היסוד של מדינת ישראל והאנושות.

 

מרגש לראות את הדרום פורח מחדש.

תחרות השחייה של ספיישל אולימפיקס ישראל חזרה להאיר את שער הנגב: כ־100 שחיינים ושחייניות עם צרכים מיוחדים מכל רחבי הארץ מילאו היום את ההידרו־Life באנרגיה ותקווה, בפעם השנייה מאז אירועי 7 באוקטובר.

המרכז שלנו, ביתן של שתי קבוצות ספיישל אולימפיקס ומוקד משמעותי לענף בדרום, המשיך להוביל מקצועיות וחום אנושי בזכות עבודת הצוות המסורה של המרכז ההידרותרפי.

וככה, צעד אחר צעד, או יותר נכון בריכה אחר בריכה, אנחנו ממשיכים להחזיר את האור לדרום.

צילום: Adi Raz Silberbush

 

שבת שלום!

 

למקרה שפספסתם:

סרטון הסבר על השפ''ח שלנו: https://did.li/q7jDN

סרטון מסכם יום זכויות האדם בתיכון שלנו: https://did.li/fYRZH

עקבו אחריי בעמוד האינטסגרם החדש:  https://did.li/10dUY