מחאת העו״ס ועובדי הרווחה

השתתפתי בהפגנת העוסי"ם שהתקיימה ב19.07.20 בכל צמתי הארץ. הידעתם שכבר שלושה שבועות הם בשביתה ואין תזוזה לקראתם?
עובדים סוציאליים מעצם בחירתם במקצוע החשוב הזה באים לסייע לכל מי שנזקק. אין זו דרכם לשבות, ואנחנו שומעים עדויות מכמירות לב וזועקות על טיפולים שהופסקו, על אנשים שזקוקים להם, אבל הפעם הם החליטו לא לוותר. כולנו יודעים שהם עובדים קשה, נכונים לכל טלפון, ואצלנו ב"שער הנגב" ושאר יישובי העוטף, במיוחד, בשל המצב הביטחוני (מרכז חוסן שפועל במועצה) ולמרות כל אלו המשכורת שלהם נשארה כשהייתה במשך עשרות שנים. 

ענבר שבח, מהמחלקה לשירותים חברתיים במועצה כותבת "להיות עובדת סוציאלית, זה קודם כל לעבוד מהלב, לחשוב על האחר ולא לוותר אף פעם על האפשרות שמשהו יכול להשתנות –קטן כגדול. להיות עובד סוציאלי זה להאמין שמגיע לאנשים חיים טובים יותר ולהודות על הזכות להיות שם כדי להזכיר לאנשים את הכוחות שלהם, ומה הם יכולים... בגלל זה לשבות זה מנוגד לטבע שלנו".

בחודש יולי החליט האיגוד ללכת עד הסוף ולהיאבק על שירות טוב יותר ועל תמורה הולמת. בהפגנה נכחו ראשי המועצה ואנשי השירות הפסיכולוגי שבאו לתמוך בעמיתיהם, סטודנטים והרבה עוסי"ם ועוסיו"ת. הכרזות הדגימו את הייאוש וההומור

אנו איתם יד ביד במאבק ומקווים כי יצלח.
אחרי הכל איציק שמולי- קצת משלנו – הבטיח!

 

                                                                     

                           

                                

                                                           

 

קרדיט תמונות : סימונה סער