הדרך לפתרון בעיות בעידן הקורונה

זמן קורונה. רבים מאתנו חווים מצוקה וחשים שמדובר בבעיה גורלית. חלק מאתנו בגין החשש לבריאות או למצבנו הכספי, חשש למצב החברתי, ליחסים הזוגיים, אחרים בגין החשש לאיבוד הדמוקרטיה. 

למי מאתנו אין בעיות? החיים מזמנים לנו בעיות ללא הרף. אפילו אם נגדיר אותן כאתגרים, הם עדיין דורשים פתרון. אם נדע את הדרך הכללית לפתרון בעיות, נוכל לפתור גם בעיות מורכבות, שבימים קשים אלו כאשר ישנו וירוס לא מוכר המשתולל בעולם- אנו מוצפים בהן. חוזר היציבות מבחינת התמודדות השלטון ,ההנחיות והתקנות אשר משתנות מבלבלת ופוגעות בכל תחומי חיינו. האינטרנט מוצף בהצעות לפתרון בעיות ע"י מאמנים, פסיכולוגים, רבנים וכל מי שיש לו דעה בנושא. רובם מתאימים את דרכם השגרתית להתמודדות עם בעיות, גם לתקופת הקורונה. אני מוצאת שגם אני  נוקטת בדרך זו. והיא אכן עובדת!

במשך יותר מ-25 שנות עבודתי עם אנשים, מצאתי אין ספור דרכים ופתרונות לבעיות רבות. 

הפכתי לחסידה של ראיית הבעיה כאתגר, דבר שמוביל לחשיבה חיובית ומינוף הקשיים.  תמיד אל מול הבעיה, קטנה כגדולה, אני שבה לדרך אותה למדתי בסמסטר הראשון ושכללתי אותה עם השנים. למדתי את המודל בשנה הראשונה  ללימודי התואר הראשון בעבודה סוציאלית. דרך שאולי כבר נשתכחה מרבים ואני מוצאת אותה עדיין יעילה, רחבה ומאפשרת ליצוק לתוכה גם גישות שונות לחיים.  אני מאמינה שאנו פועלים לפיו גם ללא מודעות, ואם נבין למה, נצליח אפילו יותר.

הדרך כוללת 8 שלבים : 

1. הגדרת הבעיה והתוצאה הרצויה- כשאנו רוצים לפתור בעיה, ראשית עלינו לסמן מהי הבעיה. על מנת להגדירה עלינו לסנן, ראשית, את כל הבעיות שאינן שלנו. אנו נוטים לקחת אחריות על בעיות של הורים, ילדים, בני זוג, חמות, שכנים. כל אחד על פי מידת רוחב כתפיו. בהחלט קשה לשחרר, לעיתים זה מצריך הליך רגשי מורכב אך הכרחי להמשך התנהלותנו ולתחילת גדילתו של הזולת. שנית, עלינו ליצור הפרדה וסדר עדיפות בסבך הבעיות ולבסוף להגדיר נכון את הבעיה האחת העיקרית הספציפית. כך גם לגבי התוצאה הרצויה. אם יש לנו שותפים לחיים ו/או לבעיה, עלינו להגיע להסכמות עמם בנוגע למהות הבעיה. ולנסחה בדרך הניתנת לפתרון.

2. איסוף מידע - בנוגע לבעיה, לנפשות המעורבות וכן בנוגע לתנאים הסביבתיים. ככל שנדע יותר נעשה בחירות מושכלות יותר בהמשך. עם זאת, עלינו להשלים עם כך שתמיד יחסר לנו מידע. התקופה הנוכחית מנכיחה עובדה זו בעוצמה רבה.

3. העלאת אלטרנטיבות לפתרון- נרשום את כל האלטרנטיבות שעולות בראשינו. נעזר באחרים, נקיים "סיעור מוחות". ככל שנעלה יותר אלטרנטיבות- הזויות ככל שתהיינה, נגדיל את הסיכוי למצוא את הטובה ביותר.

4. בחירת אלטרנטיבה- הבחירה תתבצע בהתאם למידע שאספנו. נתייחס לנתוני סיכוי-סיכון בכל אלטרנטיבה, למחירי הפעלתה ומחירי אי הפעלתה, להצלחות מהעבר, לאופי המעורבים, לתנאים ולמשאבים.

5. אימון- בכל אלטרנטיבה שנבחר אפשר ורצוי להתאמן. ללא אימון, קשה יותר להגיע להפעלה מיטבית. מרבית ההצלחות בחיים מגיעות בהדרגה- גם כאשר נדמה שמדובר במשהו שקרה בין לילה, קדם לכך  אימון הדרגתי שאולי לא היינו מודעים אליו. 

6. הפעלת האלטרנטיבה שנבחרה- לעיתים יש צורך ביצירת סביבה מאפשרת להפעלתה. נדע מהי אם נביט בהצלחות מהעבר ונבין מה עזר לנו, תמיכה של בני משפחה אולי? ידע? כסף ? יש לשים לב שאכן יצרנו תנאים דומים לאלו שאפשרו לנו הצלחות בעבר.

7. מעקב והערכה- לאחר הפעלת האלטרנטיבה, יש לעקוב ולהעריך אם היא מביאה את התוצאות הרצויות. בשלב זה עלינו להיות כנים עם עצמנו!

8. קבלת החלטה- אם המעקב וההערכה הראו אי-הצלחה, יש לחזור לבדוק באילו מהשלבים היה צורך להתעכב, להוסיף או לדייק יותר. ואם המעקב העלה הצלחה, אפשר לעבור, על פי אותם שלבים-  לפתרון הבעיה הבאה.

לסיום- הכי חשוב זה שכשניגשים לפתור בעייה, זה לראות מה נהדר בה, איזו הזדמנות טמונה בה בכלל ולשיפור במערכות היחסים בפרט, ליהנות ולהרגיש, במקרה שלנו, שאנו חזקים מכל בעיה, אנו חזקים מן הקורונה!

אני מאחלת לכולנו שנצליח לעבור את תקופת הקורונה עם מצב רוח טוב , שנדע ולא נמנע מלהפעיל את העוצמות האדירות שבנו!