שיר | הִרְהוּרִים שֶׁל סַבְתָּא חֵבְרַתִית

אַנִּי סַבְתָּא שֶׁאֵינָהּ סוֹרֶגת

אֱנִי סַבְתָּא שֶׁסּוֹגֶרֶת

שֶׁשּׂוֹרֶפֶת, שֶׁסּוֹפֶרֶת

שֶׁסּוֹעֶדֶת וְסוֹתֶמֶת:

 

אֱנִי סַבְתָּא שֶׁסּוֹגֶרֶת

חֵלֶק לֹא קָטָן מֵעוֹלָמִי

וּמְפַנָּה מָקוֹם לִנְכָדִים שֶׁלִּי.

עוֹשָׂה זֹאת בְּשִׁמְחָה,

בְּימוֹת שִׁגְרָהּ...

אֲבָל עַכְשָׁו- צָרָה צְרוּרָה!

מוּל נְכָדַי, אֳנִי מוֹצֵאת עַצְּמִי סְגוּרָה.

סוֹגֶרֶת פִּי בַּמַּסֵּכָה

נִמְנַעַת מֵחִבּוּק, סוֹגֶרֶת הַדִּירָה

(וְגַם סוֹגֶרֶת פִּי מוּל מִּמְסָד וְזֶה נוֹרָא...

מָה לַעֲשׂוֹת - נִרְתַּעַת מֵהַמִּשְׁטָרָה).

סוֹגֶרֶת כָּל אֲשֶׁר נִדְרֶשֶׁת, כִּי אֵין בְּרֵרָה.

הַכֹּל עַל פִּי הַהַנְחָיוֹת שֶׁל מֶמְשָׁלָה שֶׁנִּבְחֲרָה,

אַךְ מִתְנַהֶלֶת כִּמְנֻתֶּקֶת (מִבְּחִירָה),

שַׁעַל עָצְמָהּ אֵינָהּ סְגוּרָה

(מִלְּבַד לְהִנָּעֵל עַל אֶזְרָחִים, כְּמַטָּרָה,

שֶׁל מִי שֶׁעֲלוּלִים לִמְחוֹת וּלְהַוּוֹת צָרָה)

וְעָל כֻּלָּנוּ מַמְטִירָה

גְּזֵרוֹת וְהַגְבָּלוֹת בְּלִי הִגָּיוֹן,

לְלֹא דַּיָּן וְדִין...

וּבַדֶּרֶך עוֹד בִּידוּד אָרוּר,

שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ כְּנֵשֶׁק יוֹם הַדִּין,

לְשֵׁם בִּסּוּס שִׁלְטוֹן וּלְגִוּוּן

הַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ, זֶה בָּרוּר !

 

אֱנִי סַבְתָּא שֶׁשּׂוֹרֶפֶת

אֶת הַלֵּב

לְמוּל דמעות, שֵׁן נִדְחֶפֶת,

אוֹ חָלִילָה מַחֲלָה אוֹ מְעִידָה

וְלוּ גַּם בְּמִדָּה

וְכָל שֶׁקְּצָת כּוֹאֵב,

אֵצֶל נֶכֶד אוֹ נֶכְדָּה.

שׂוֹרֶפֶת אֶת לִבִּי מֵאַהֲבָה וּמִבְּרֵרָה,

בְּימוֹת שִׁגְרָה...

אֲבָל עַכְשָׁו- צָרָה צְרוּרָה!

אֳנִי שׂוֹרֶפֶת בִּי כָּל חִסָּכוֹן,

כֹּל שֶׁהָיָה-

בְּחוֹמֵר וּבְזִכָּרוֹן,

בְּרֶגֶשׁ וּבָעֵרֶךְ,

כְּדֵי לִשְׁמֹר בִּי אֵשׁ חַיָּה,

עֲבוּר הַנְּכָדִים שֶׁבְּחַיָּי

וְאֵלּוּ שֶׁבַּדֶּרֶך.

שׂוֹרֶפֶת זִכְרוֹנוֹת שֶׁל מְדִינָה

עִם עֲרָכִים וּבִבְנִיָּה,

עִם טָעוּיוֹת, אַךְ בְּלִי שִׂנְאָה,

כְּדֵי לִהְיוֹת פְּנוּיָה

לְדַלַּת אַמּוֹתַי,

לָתֵת מַה שֶׁנִּשְׁאַר בִּי-

לִנְכָדַי.

 

אֱנִי סַבְתָּא שֶׁסּוֹפֶרֶת, בְּיָדַי הַשְּׁתַּיִם-

כַּמּוּיוֹת, צְרָכִים וּזְמַן

וְגַם שְׁקָלִים, לְמַתָּנָה אוֹ שְׁתַּיִם.

מַשְׁקִיעָה וּמְדַיֶּקֶת

בְּעִצּוּב מַגַּשׁ.

מַגַּשׁ הַכֶּסֶף שֶׁל כַּסְּפִי וִיכוֹלוֹתַי

אַשֵּׁר נִתַּן, לְלֹא חֲשָׁשׁ,

לִנְכָדַי.

מַעֲנִיקָה לָהֶם לְלֹא לֵאוּת,

מֵאַהֲבָה וּמִבְּחִירָה,

בַּנְּדִיבוּת

בְּימוֹת שִׁגְרָה...

אֲבָל עַכְשָׁו, צָרָה צְרוּרָה

מַצְּבִי כִּמְעַט נוֹאָשׁ

אֱנִי סוֹפֶרֶת אֲגוֹרָה לְאָגוֹרָה

תְּלוּיָה בִּקְבִיעָתָהּ שֶׁל מֶמְשָׁלָה,

אִם מִשְּׁלֹחַ יָדִי נִדְרָשׁ,

אִם לַעֲבֹד עוֹד יְכוֹלָה

וּבִימֵי הַסְגֵּר- נִכְלֶמֶת,

אַךְ עוֹשֶׂה שִׁמּוּשׁ...

בְּמָעֳנַק לָרָשׁ.

 

אֳנִי סַבְתָּא שֶׁסּוֹעֶדֶת בַּמְּסִירוּת,

בְּחוֹלִי וּבְרִיאוּת,

אֶת אִישִׁי וִילָדֵינוּ

אֶת אִמִּי

וּשְׁאָר קְרוֹבִים

וַאֲפִלּוּ לְזָרִים,

מַעֲנִיקָה בְּלִי דַּי!

וְכַמּוּבָן, יוֹתֵר מִכָּל תּוֹרֶמֶת מֵעַצְמִי

לִנְכָדַי...

עַל אַף שְׁהֶם מֻעֲשָׁרִים.

מַעֲנִיקָה לָהֶם בְּלִי גְּבוּל, בְּלִי מַעְצוֹר.

לְמַעַן זוּגִיּוּת בְּרִיאָה... שֶׁל הַהוֹרִים.

רוֹאֶה וּמְפִיצָהּ אַךְ טוֹב וְאוֹר

מִתְיַצֶּבֶת לִקְרִיאָה,

בֵּין עֲבוֹדָה לְסִדּוּרִים,

לְיִעוּץ, שְׁמִירָה וּשְׁאָר דְּבָרִים

בְּרָצוֹן, בְּאַהֲבָה...וּבִמְהֵרָה

בְּלִי חֶשְׁבּוֹן בְּלִי הִרְהוּרִים

בִּזְמַן שִׁגְּרָה...

אֲבָל עַכְשָׁו, צָרָה צְרוּרָה-

לֹא סוֹעֶדֶת אֶת אִמִּי,

שֶׁבֶּאֱמֶת זְקוּקָה נוֹרָא

אֵין לִי פְּנַאי רִגְשִׁי לְמֻחְלָשִׁים.

אֵין בִּי רֶגֶשׁ לְאֻמִּי,

שֶׁיְּחַיֶּה בִּי הַיְּכֹלֶת לָתֵת אֶת כָּל הַלֵּב,

גַּם לֹא לִשְׁמֹעַ אֶת רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה נוֹאֵם.

אֳנִי מוֹדָהּ בִּכְאֵב,

סַל הַשִּׁקּוּם שֶׁבְּתוֹכִי הֻפְחַת

כִּי מִמֵּילָא לְמֶמְשָׁלָה כְּלֹל לֹא אִכְפַּת,

מִמֵּנִי אוֹ מֵהֶם,

וְכֹל חָלְקָה טוֹבָה שֶׁבַּנּוּ, הִיא הוֹרֶסֶת.

גַּם הַסָּבְתָא בְּתוֹכִי גּוֹסֶסֶת.

 

אַנִּי סַבְתָּא שֶׁסּוֹתֶמֶת

כְּשֶׁצָּרִיךְ,

רְגָשׁוֹת וּמָחֳשָׁבוֹת

וּבְעִקָּר מִלִּים.

לְלֹא כָּל עֲקָבוֹת,

עִם חִיּוּכִים קְלִילִים,

גַּם אִם אִישׁ לֹא יַעֲרִיךְ))

לְמַעַן שְׁלוֹם בֵּיתָם שֶׁל עוֹלְלִים.

גַּם זֹאת אַנִּי עוֹשֶׂה מִתּוֹךְ בְּחִירָה

מִתּוֹךְ רָצוֹן,

וְאֵין בְּכָך עָווֹן...

בִּימוֹת שִׁגְרָהּ, 

כִּי כָּכָה זֶה נָכוֹן!

אֲבָל עַכְשָׁו, צָרָה צְרוּרָה-

אֳנִי סוֹתֶמֶת מָחֳשָׁבוֹת וּרְגָשׁוֹת

וְכָל רָצוֹן, חֲלֹם וּשְׁאִיפָה

וּבְעִקָּר פִּיּוֹת

שֶׁלִּי שֶׁל סְבִיבָתִי שֶׁל חֲבֵרַי,

כְּדֵי לְהִשָּׁמֵר כְּסַבְתָּא לִנְכָדַי-

כְּדֵי שֶׁלֹּא לִהְיוֹת עַל הַכַּוֶּנֶת...

כִּי זֶה לִסְתֹּם אוֹ לֹא לִהְיוֹת

אַנִּי לֹא בְּטוּחָה אִם זוֹ אֳנִי אָשֵׁר בּוֹחֶרֶת-

כַּיּוֹם אֳנִי רוֹבּוֹט

 

אֳנִי סַבְתָּא לֹא סוֹרֶגֶת

לֹא אוֹפֶה אוֹ מְבַשֶּׁלֶת,

לֹא מְנַקֶּה אוֹ מְקַפֶּלֶת...

אַךְ לִנְכָדִים עוֹרֶגֶת

וְעוֹדִי רוֹקֶמֶת,

בְּעוֹד פִּי חָתוּם

אֶת אַשֵּׁר, בִּתִּי וַחֲתָנִי,

אָהַבְתְּ וְשֶׁאָהַבְתָּ –

( גַּם בְּימוֹת קוֹרוֹנָה וְשִׁלְטוֹן אָטוּם )

מַאֲרַג עָדִין שֶׁל

נְכָדִים, הוֹרִים וְסַבְתָּא.