משפט מהחיים - צער בעלי חיים

שיטוט מהיר באחד מדפי הפייסבוק של המועצה יחשוף מקרה בו בעל כלב איבד שליטה על כלבו וזה תקף והרג כלב אחר. במקרה אחר קפץ כלב על ילד ופצע אותו, לאחר שבעלי הכלב איבד שליטה. באחד הקיבוצים הוצאו חתולים מחדר האוכל של הקיבוץ (ללא התאכזרות או לכידה היכולה להתפרש כהתעללות) והורחקו מהישוב לאזור מיושב אחר.

דוגמאות רבות אוכל להביא לאירועים שבעת אחרת היו מסתיימים באזהרה או חיוך מבויש ואמירה כגון: "מה יכולתי לעשות ?״.

 

חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) נחקק ב1994 וקובע עונש של עד שלוש שנות מאסר למתעללים בבעלי חיים. בנוסף אוסר ומגביל צורות פגיעה ספציפיות בבעלי חיים. על אף הגדרת הכללים, החוק מפקיד את רוב מלאכת יישום החוק בידי שר החקלאות, שאמור לגבש תקנות לביצוע ואכיפת החוק. 

בשנים האחרונות הרשויות החלו להחמיר בקשור לעבירות שנעברות ע"י בע"ח (החמרה כמובן עם הבעלים) ועליהם. אתן כמה דוגמאות מהפסיקה:

• כתב אישום הוגש נגד אדם שקשר את הכלב של שכנו בצוואר לחלק האחורי של מכוניתו, לאחר שהכלב גרם לנזקים בביתו. האדם נסע וגרר את הכלב במרחק 700 מטר על גבי האספלט החם. כתוצאה מכך נגרם לכלב שפשוף בכפות רגליו ובברכו והוא איבד את הכריות המרכזיות שלו, וסבל מכאב ומלחץ נפשי. בית המשפט לא קיבל את טיעון הנאשם שנסע לאט בכדי לא לפגוע בכלב וכי לא הייתה לו כל אפשרות אחרת. על אף עברו הנקי ותרומתו הרבה לחברה של הנאשם הטיל בית המשפט שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 12,000 ₪ . ההקלה בעונש הייתה בשל עברו של האיש.

• באירוע אחר, יצא הנאשם רכוב על קטנועו מביתו לכיוון חוף הים הנמצא במרחק של כ-3 ק"מ. על הקטנוע הרכיב חבר ועל רצפתו הניח צידנית. את כלבו (כלב בגודל בינוני) קשר לקטנוע על מנת שירוץ אחריו. כפות הכלב התקלפו ודיממו. בית המשפט גזר על הנאשם חודשיים מאסר בעבודות שרות ולא התחשב בעברו הנקי וכן גזר עליו קנס של 10,000 ₪.

• כתב אישום נוסף הוגש נגד תושב מאחד המושבים באזורנו בגין אי שמירה על בע"ח. כלבו התהלך בסמוך אליו כשאינו קשור. מדובר בכלב גדול (ומגושם, עפ"י הגדרת הנאשם). הכלב הבחין בחתול ממולו והחל לרדוף אחריו. בדרכו פגע ופצע נער שעמד בדרכו. לא עזרו לנאשם להסביר כי מדובר בכלב אהוב על כל הילדים במושב, כלב זקן וכבד שמיעה שרדף אחרי החתול. הוא חויב בפיצוי של 25,000 ₪ לנפגע וכן בחודשיים של מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.

 

עיננו הרואות כי בית המשפט מחמיר בכל הקשור לעבירות בבעלי חיים ואופן החזקתם. ניתן לראות זאת גם בשלושת הדוגמאות שהופיעו בפתיח. באירוע הראשון, בניגוד לדברים שנכתבו בהתכתבויות באותו הקיבוץ, לקח בעליו של הכלב אחריות וצער למקרה שקרה ובנוסף נחקר במשטרה וצפוי לעמוד לדין אם ימצאו נגדו מספיק ראיות. 

במקרה השני הועמד בעלי הכלב לדין, לאחר שהודה ולקח אחריות מלאה ונשלח לתסקיר שרות מבחן לקראת גזר הדין. כמובן כי הביע צער עמוק על המקרה.
האירוע השלישי עדיין מצוי בחקירת משרד החקלאות ואיכות הסביבה. ייאמר כי אין מחלוקת על כך שלא הייתה התעללות, אך עצם הוצאתם ע"י מי שאינו מורשה מהווה עבירה על החוק. במקרה כזה נדרש לדווח ללוכדי בעלי החיים ברשות המקומית. יצוין עוד כי בקיבוצים רבים נהוג לבצע מבצעי עיקור וסירוס תוך תיאום עם אנשי התברואה בישוב.