קוטף הבננות מנחל עוז

את עמיר פגשתי בהזדמנות, כשהלכתי לראות את קטיף הבננות בנחל עוז. הבננות חוזרות לאזור אחרי עשרות שנים. הגידול משוייך היסטורית לאזורים לחים ומגודל בארץ בעיקר בעמק הירדן ובאזורי החוף הצפוני. בשנים האחרונות זוחל הגידול דרומה. יש זנים המתאימים לגידול גם באזור שלנו. בשער הנגב הובילו ראשונים את הכניסה לגידול - נחל עוז וגבים, ולאחרונה הצטרף גם קיבוץ ניר עם. 

עמיר אדלר, יחד עם נעמי – אשתו, וילדיו - ארז שהגיע בן שנה, וניר שנולד פה - חיים בקיבוץ מאז 2017. עמיר, בן קיבוץ צרעה, שהה לאחר הצבא שנים ארוכות בחו"ל והתמחה בשיווק יין. את יסודות המקצוע למד בצרעה, שם היה חלק מצוות הקמת היקב המקומי. ביסודו הוא איש יין. בשנים הראשונות לאחר נשואיהם, חיו עמיר ונעמי בירושלים. הם חיפשו חיי קהילה, והחליטו על קיבוץ. בחרו בנחל עוז, תוך ידיעה ברורה לאן הם מגיעים. 

עמיר הבין, כי במקצוע היין יהיה לו קשה להתפרנס באזור, ובנחל עוז הבינו כי לעמיר יכולות ניהול טובות, והטילו עליו את תפקיד מנהל המטעים בקיבוץ. כל זאת קורה, כאשר המשפחה מתחילה לבנות את ביתה, ונמצאת בתהליכים האחרונים של קבלה לחברות בקיבוץ. 

מאליו מובן, כי בשיחה עם עמיר עולה שאלת המצב הבטחוני. איך מסתגלים לחיים באזור, בו כל מספר שבועות או חודשים יש סבב אלים, והקיבוץ מהוה מטרה לטילים מכיוון הרצועה. בין הסבבים מלחמה יומיומית על הגדרות, הנמצאות במרחק מאות מטרים מבתי החברים. ״לקחנו בחשבון״ אומר עמיר. ״הנתון שעליו התבססנו היה המשפט כי בנחל עוז החיים הם גן עדן רוב הזמן, וגיהינום חלק מהזמן״. איך מתמודדים? גם ששניהם עובדים חיוניים (נעמי אחראית המרפאה),  בעת הסלמה הם יוצאים מיידית עם הילדים. ״זה קרה בפעם הראשונה כשנה לאחר הגעתנו. ביטחון הילדים הוא הגורם הראשון במעלה. כל אחד בקיבוץ מבין זאת. בימים השקטים הם מלאי התלהבות והתפעלות מקהילת נחל עוז. קהילה מחוברת, תומכת ותוססת״. ״אפשר לומר״, אומר עמיר, ״שפגשנו מקום שבדיוק אליו כיוונו כשעברנו מחיי העיר בירושלים״.

ונחזור למטעים - מדובר ב - 470 דונם בננות, וב - 440 דונם אבוקדו. הכל נעשה בשותפות עם אגודת בננות החוף. בננות החוף הוא ארגון חקלאי משותף לישובים במועצה האזורית כרמל (עין כרמל, החותרים, בית אורן ומשמר העמק). השם הוא אמנם בננות, אך הארגון מתעסק בגידולים רבים אחרים כמו - אבוקדו, אפרסמון, אננס, וכן ירקות וגידולי שדה. השותפות מבוססת על הרעיון, כי העסקה צריכה להיות טובה לשני הצדדים. נחל עוז מביאה את הקרקע, המים והעבודה. בננות החוף מספקת את הצד המקצועי, וכן את מערכת השיווק (המותג נשאר בננות החוף). עמיר מתאר את הליווי המקצועי הצמוד שהוא מקבל מהצוות המקצועי של בננות החוף: השקיה, דישון, עיצוב הצמח ועוד. 

עמיר עובד ללא מספר שתיים בשלב זה, אבל הנהלת הקיבוץ מודעת ומטפלת באיתור חבר שיהיה לצידו של עמיר. לצורך השותפות, הוקמה אגודה שיתופית עצמאית, ששני הארגונים שותפים בה בחלקים שווים.

באשר לאבוקדו - נחל עוז נכנסה לענף האבוקדו לפני כשלוש שנים. תוך זמן קצר נשתל מטע גדול של 440 דונם. ככל שהעצים יתבגרו והמטע ייכנס לניבה, הצורך בכוח אדם לקטיף יגדל. נכון להיום, כל הצוות האחראי לביצוע עבודות, הן בבננות והן באבוקדו, מבוסס על חבר אחד (עמיר), בני נוער הנרתמים לפי הצורך וקבוצת עובדים זרים.  

מרשים לראות את עמיר, המומחה ליין, לוקח על עצמו ענף מטעים גדול וחדש בקיבוצו. נכון שהוא לא לבד במערכה, אך בכל זאת - האחריות גדולה. כששואלים את עמיר, איך מרגישים בהסבה מקצועית משיווק יין לגידול בננות ואבוקדו עמיר עונה כי החזרה לחקלאות היא סוג של סגירת מעגל לתקופה בה היה נער בצרעה, ועבד במטעי הקיבוץ. עמיר מלא הערכה לקיבוץ נחל עוז, בו הוא מרגיש את החום ואת התמיכה של הקהילה מהיום הראשון. באשר לעבודה, הוא מבין את הבעיה של הישענות על חבר קיבוץ אחד וצוות עובדים זרים. זה נכון תמיד, אך קל וחומר בישוב כמו נחל עוז, שאדמותיו נושקות לגדר הגבול עם עזה.

אשר לכלכליות גידול בננות באזור שלנו - בשלב זה הנתונים נראים חיוביים, אולי אפילו חיוביים מאוד. עם זאת, עדיין יש סימני שאלה. לא יודעים כל כמה שנים יהיה צורך בחידוש המטע (נטיעה שניה), נושאי מחלות הקרקע לא ידוע עד הסוף. 

ענף חדש – תקוה חדשה וכל זאת ממש על גבול עזה.

קרדיט תמונות : חיים חרמוני