מדריכי הנוער ביישובים | פועלים גם בקורונה

הקורונה לימדה אותנו את חשיבות החינוך הבלתי פורמלי במועצה. כחלק מתפקידיו הוא משמש גוף משמעותי המייצר רצף של עשייה חינוכית, מהווה מסגרת משמעותית לילדים ותורם לחוסן הקהילתי ביישובים.

בתחילת התקופה, כשעוד לא ידענו לאן הדברים מתקדמים, יצאנו ביוזמה חשובה להחזיר את מדריכי הנוער לשדה העשייה. במהירות שיא נרתמו כל הגופים הרלוונטיים: הנהגת המועצה, תחום להב"ה (למען הנוער במרחב הכפרי), הנהלת המתנ"ס, המחלקה לשירותים חברתיים, שפ"ח ואגף החינוך בכדי לקדם קול קורא למדריכי הנוער. מטרת הקול הקורא הייתה לגייס תקציב להחזרת המדריכים לפעילות. בו זמנית נבנתה תכנית מותאמת לימי הקורונה. 

בזמנים שבהם לא יכולנו להיפגש, כל מערכת חינוך הכינה תכנית מותאמת לשמירה על קשר, לבריאות נפשית וחברתית ועשייה חינוכית. בכל ישוב נבחר מדריך/ה או שניים (בהתאם לגודל הישוב) לשאת בתפקיד. כלל המדריכים גובשו לקבוצה אחת שעברה הכשרה פעמיים בשבוע בלווי צמוד של רעות טורקניץ- רכזת ההדרכה במחלקה, ושל שי בורדה- עו"ס להב"ה . 

ההדרכה בימי קורונה הייתה צריכה להתאים עצמה למציאות החדשה. בשער הנגב צוות המדריכים הצליחו לעשות זאת בצורה מרשימה, במטרה שאף אחד לא יישאר לבד. אם זה דרך שיחת טלפון אישית, מפגש זום, מפגש בשבילים תוך שמירת מרחק, הובלת התנדבויות בני נוער בקהילה בישוב, יציאה לעבודה בחקלאות ובמפעל, פעילות בתנועת הנוער ועוד. 

למרות השקט, נעשה כאן הרבה. 

כל הכבוד לצוות מדריכי הנעורים שלקחו חלק בקול הקורא וברכת בריאות לכולם. 

קרדיט תמונות : נועה דגן