משפט מהחיים - מהי חקירה ומה משמעותה לנחקר?
עו״ד זהר שפק (כפר עזה)
בימים טרופים אלה אנו עדים לרמיסת כל חלקה טובה בשלטון החוק ועיוות של כל מטרות החוק. על אף שפתיחה זו נשמעת ככזו שמתכוונת לגעת בהתגוששות הפוליטית, ולנקוט בסלחנות או בתוקפנות כנגד צד כזה או אחר, אאלץ לאכזב את חמי המזג מתוכנו, לא מיני ולא מקצתי.
בשורות הבאות אתמקד ב"אייל ניגוח" שימושי בימינו, אבהיר את מקומו בהליך שמירת החוק ואת כוונת המחוקק אשר נתן את המשמעות והתוקף לכלי החשוב הזה: החקירה.
אז כמו תמיד, כפי שאומר ידידנו מגלי צה"ל רינו צרור, נתחיל בהתחלה.
חקירה היא למעשה שאלות ותשובות הבאות לשפוך אור על אירוע. בחקירה הפלילית המטרה היא לבחון האם נעברה עבירה פלילית ואם נעברה אז מי ביצע אותה.
סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לכל אדם להגיש תלונה במשטרה, כאשר הוא סבור שבוצעה עבירה פלילית. כלומר, החוק לא משאיר שיקול דעת למשטרה האם לקבל או לא לקבל את התלונה.
רוצה הכותב לומר כי כאשר אתה, קורא שורות אלה, סבור שבוצעה עבירה כלשהי ואתה ניגש למשטרה, בעמדת השרות לציבור יושב שוטר עייף ואומר לך: "עזוב לא כדאי לך, ממילא לא יקרה כלום" או "תבוא מחר , יש חוקר מיוחד לנושא שלשמו באת" (זוהי העילה שהייתה המקובלת ביותר עליי בכל שנותיי במשטרה, כאשר הייתי עייף או נטול חשק לשרת את הציבור) או כל תירוץ אחר. אינך חייב לקבל את תשובתו, ואתה בהחלט רשאי לומר לו: בוא , קבל את תלונתי ואחרי זה תחליט מה ייעשה איתה.
סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי מורה למשטרה לפתוח בחקירה בכל מקום שבו יש חשד לעבירה פלילית. כתבה בתקשורת, מידע מודיעיני או בהמשך לפיסקה הקודמת, תלונה, מחייב את המשטרה לפתוח בחקירה. אין הדבר אומר כי עליה להשקיע עשרות שעות של גביית עדויות בכל אירוע כזה, אלא מחובתה לבדוק לפחות האם קיימת עבירה פלילית.
לאחר מכן על המשטרה לקבל החלטה לגבי גורל התיק: העברה לחוקרים על מנת לבצע איתור חשודים, עדים או מומחים ולהתחיל לאסוף ראיות בתיק, או העברה ליחידה/ רשות אחרת המוסמכת לחקור (רשות המיסים, רשות שמורות הטבע , מח"ש או כל גוף מוסמך אחר). אפשרות נוספת היא סגירת התיק, למשל במקום בו סבור הקצין המוסמך כי אין עניין ציבורי בהמשך החקירה.
יצוין כי כל סגירה של תיק מקימה אפשרות לערעור ע"י צד מעוניין בתיק, והוא רשאי לעשות זאת. על כך אולי אכתוב בעתיד.
רבות מדברים על כל מיני מושגים שהומצאו ע"י אנשי תקשורת, רשויות אחרות וכל מיני מעוניינים שביקשו לתת משמעות אחרת לחקירה. דוגמאות מוכרות הן: "בדיקה האם לפתוח בחקירה" (אז מה שונה הגדרה זו מפתיחה בחקירה?), בדיקה מקדימה או כל שם אחר שמקל או מכביד על ההבנה שמדובר בחקירה לכל דבר.
משהבנו מהי חקירה ומה משמעותה, חשוב שנבין מה משמעות החקירה לנחקר. כמו בצבא, כך גם בשאלה שלפנינו, שלושה סוגי נחקרים: מתלונן, עד וחשוד.
כבר עתה אומר שלא בכל חקירה קיימים שלושת סוגי הנחקרים. שאיפתו של חוקר היא שיהיו כמה שיותר נחקרים, ובעיקר כמה שיותר עדים. הרי תפקידה של החקירה הפלילית היא תפיסת עבריינים והבאתם לדין, ובכדי להביא לדין יש למצוא כמה שיותר ראיות!
על זכויות המתלונן כתבתי כבר בעבר באחד המדורים. לדוגמה, העד חייב להבין שעדותו במשטרה כמו גם בבית המשפט, חייבות להיות עדות אמת, אחרת הוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק.
אצל החשוד המצב מעט שונה, אך אכתוב כאן את מה שאני נוהג לומר ללקוחותיי - אין זה משנה במה חושדים בכם כעת ואין זה משנה איך נפתח התיק, הכי חשוב כיצד התיק ייסגר ואם סגירתו תהיה על ידי בית המשפט, הדבר החשוב ביותר הוא ׳מה הם סעיפי ההרשעה׳.
לנחקר חשוד אסור לשקר בחקירה, אך הוא אינו חייב לספר את כל מה שידוע לו. החוק רואה בזכות לאי הפללה עצמית כערך עליון, ומאפשר לאדם שלא לענות על שאלות העלולות להפלילו, ולאו דווקא בעבירה עליה הוא נחקר כעת.
בואו ננסה לתת דוגמה - אדם הנחקר בגין התפרצות לבית ונשאל לגבי מקום הימצאו בעת שנפרץ הבית, והוא, למרבה האירוניה היה באותה העת בשמירה על אדם אחר אשר נחטף על ידו למטרות סחיטה. כמובן שהוא אינו חייב לספר על כך לחוקריו.
על החוקר להזהיר את הנחקר (ומכאן המושג "חקירה באזהרה" עליה ארחיב בשורות הבאות) כי הוא אינו חייב לומר דבר, אולם כל אשר יאמר יירשם ויוכל לשמש כראיה. כלומר, לנחקר יש את "זכות השתיקה". בנוסף חייב החוקר להבהיר לנחקר כי הוא רשאי להיוועץ עם עו"ד לפני חקירתו.
כאן אוסיף הערת אגב, שהיא גם הארת אגב. טוב עושה אדם חולה אם ילך לרופא, כך גם אדם שיסתבך בפלילים טוב יעשה אם יפנה לאיש המקצוע , עורך הדין, וישמע את עצתו לפני שהוא מתחיל בחקירה (אפילו אם הוא בטוח שלא יהיה כלום כי אין כלום).
וההבהרה הכמעט אחרונה היא - מהי חקירה באזהרה ומדוע היא נקראת כך?
כאמור, האזהרה אותה מחויב החוקר להשמיע לנחקר היא על כך שהוא למעשה רשאי לשתוק בחקירתו. האזהרה היא זו שבכלל הולידה את המושג ׳חקירה באזהרה׳, אך עם השנים היוצרות התהפכו, ואסביר. מטרת האזהרה נועדה להגן על הנחקר ולהבהיר לו את זכויותיו. קיימות פסיקות רבות בהן זיכו נאשמים שהודו בעבירה, רק מפני שלא נשמרו זכויותיהם.
אנו מלאים בדוגמאות ויודעים מה המשמעות של הדבר, אך אבחר בדוגמה אשר הייתה בכותרות. מדובר בעיתונאי מוכר אשר יום בהיר אחד התפרסם כי ביצע מעשים מגונים, הטריד מינית ואף כפה יחסי מין על עיתונאיות אשר עבדו עימו. ביום הפרסום, עוד בטרם החלה החקירה, הושעה האיש וכעבור מספר ימים פוטר. החקירה הוכיחה כי לא היו דברים מעולם ותיקו נסגר בעילה של חוסר אשמה פלילית, אך הוא את העונש כבר קיבל.
בשולי הדברים אומר כי העיתונאית המפרסמת מעולם לא התנצלה על כך שחרצה גורל אדם, וגם אם הייתה בטוחה בעובדות, פרסום שמו כ"נחקר באזהרה" מחק את שמו ואת עתידו.
מתוך כל האמור לעיל (כפי שנהוג לומר במקצוענו כפוי הטובה אך המאתגר ומעניין) בקשה קטנה לי אל כל מי שקורא מדור זה, אל תמהרו לשפוט את מי שנחקר באזהרה כי זה לא תפקידנו. אל תמהרו להצדיק צד אחד (מתלונן מול חשוד), כי זהו תפקידה של הרשות החוקרת (למדנו שזה לא רק המשטרה). אל תמהרו לתמוך במשפט שדה (הוא שייך לתקופות אפלות אחרות) ומעל הכל עזרו לנו, לכולנו, להחזיר את השפיות שברוח החוק. בואו לא נקבע עובדות אשר נתונות לרשות אחרת.
בשולי המדורים אשמח לשאלות, הבהרות, הערות והארות מפי כל קורא.
אביא אותה כחלק בלתי נפרד ממדורי זה אם ירצה בכך הפונה כמובן.
