ארבעה יסודות לחקלאות

 

בעיני לחקלאות ארבעה יסודות - קרקע, מים, הון אנושי, הון פיננסי.
אלו הפרמטרים, אותם קבעתי לעצמי בעבודתי כרכז הועדה החקלאית במועצה.

קרקע  - הקצאת הקרקעות לישובים מתבססת על מה שקרוי "משטר הנחלות". לכל ישוב מוקצית קרקע, שגודלה הוא תוצאת המכפלה של מספר הנחלות בגודל נחלה. באזור שלנו מדובר ב 120 נחלות לישוב, כאשר כל נחלה בת 80 דונם. 9600 דונם הוא גודל השטח של משבצת קבע. בנוסף, מחכירה לנו המדינה קרקעות בהסדר חכירה, שיש לחדשו כל שלוש שנים. לאור הצמיחה הדמוגרפית הגדולה בישובי המועצה, אנחנו עמלים מספר שנים ליצור מצב, בו הקרקעות בחכירה מתחדשת יהפכו לקרקעות משבצת. לדבר חשיבות עליונה בהבטחת עתיד החקלאות בישובי המועצה. זהו תהליך ארוך ולא פשוט. הקרקעות בחכירה מתחדשת לא מתחלקות שווה בין ישובי המועצה.  עם זאת, הושגה הסכמה, בהובלתו של אופיר, כי בשלב הראשון נציע פרוגרמה, לפיה כל ישוב יוצג בפרוגרמה עם משבצת הקרקע שלו. משמעות הדבר - אין העברת קרקעות מישוב לישוב. לאחר ההסכמות הפנימיות, הגשנו פרוגרמה מוסכמת לוועדת הפרוגרמות של משרד החקלאות, ולאחר אישורה נפנה לרמ"י - רשות מקרקעי ישראל - שהיא הגורם המנהל את כלל קרקעות המדינה. לא למותר לציין, כי נושא הבעלות על הקרקע רווי גורמים המבקשים לחלק את קרקעות המדינה באופן שונה(הקשת המזרחית כדוגמא...) המאבק הוא על כל דונם. 

 

מים - כל אחד יודע את חשיבות המים לחקלאות. באזור סמי ארידי, כמו שלנו, לא ניתן לסמוך רק על חסדי שמים. המים הם משאב במחסור, ולפיכך פועלים בכמה מישורים כדי להגדיל את כמות המים לחקלאות. גם המים לחקלאות מוקצים בהתאם למשטר הנחלה. בכל אזור נקבעה מכסת יעד לישוב. המכסה היא מכפלת מספר הנחלות בכמות מים לנחלה. עם זאת, המכסות אצלנו נמוכות  בהרבה ממכסת היעד. זאת, עקב מחסור במקורות מים לחקלאות  בישראל. מקורות מים נוספים לחקלאות הם, רובם ככולם, מים מושבים, היינו - קולחים מטוהרים. גם בנושא זה אנחנו משקיעים מאמצים להביא לאזור מים נוספים. המקורות שלנו באזור הם: מכסת מי השפד"ן, שהוא המקור המרכזי למים לחקלאות באזור, קולחים - המגיעים מהסביבה הקרובה, לכידת שטפונות, מים מליחים( הנמהלים במים אחרים), וכמובן – משקעים, אך זה מקור שאין לנו שליטה עליו... בנושא המים עובדים מול רשות המים, שהיא אחראית על משק המים בארץ. בשנים האחרונות עושים מאמץ להקים התארגנות מים אזורית. המהלך עוד לא הושלם, אך הוא בדרך. בשלב הראשון מדובר על הצטרפות(וולונטרית) של ישובי המועצה וישובים שכנים לנו לאגודת קולחי שדרות, שהוקמה על ידי ארז ואור הנר. בשלב זה תטפל ההתארגנות רק במים מושבים לסוגיהם השונים. בהמשך, ניתן יהיה אולי להרחיב את הפעילות לכלל סוגי המים לחקלאות. 

הון אנושי – בראשית ימיו של הקיבוץ העבודה בחקלאות הייתה מובנת מאליה. עיקר מקומות העבודה לחברי הקיבוץ היו בענפי החקלאות. גידולי שדה, מטעים, רפת, דיר, לול. ברבות הימים חלק מהענפים נסגרו. בנוסף, בחלק מהישובים הוקמה תעשיה, וחלק ממשאבי הידע והכישרון האנושי הופנו אליה. ליד תהליך זה חלו בחקלאות תהליכי ייעול משמעותיים, כך שמספר העובדים הצטמצם משמעותית. אצלנו באזור הוקמו גם בתי  אריזה, בעיקר לגזר. התפישה הייתה, כי נכון להיות נוכחים בשרשרת האספקה עד ללקוח הסופי. זאת הייתה תפישה נכונה במשך שנים רבות. היום הדברים שונים. ההתמודדות של משק יחיד מול שווקי העולם מחייבת שינוי תפישה. לאחרונה הוקמה התארגנות "תוצרת הנגב", במטרה לאגם כוחות בשיווק ירקות ופירות שאנחנו מגדלים. על התארגנות חשובה זאת נייחד כתבה בנפרד.  

המצב בישובים שלנו - יש ישובים שנשארו עם חקלאות אך ללא חקלאים. זאת מציאות, שהכתיבה לפרנסי הישובים את הכורח לעשות שותפויות. יש גם ישובים להם צוותי עבודה טובים ויציבים. בשיתוף פעולה בין "מעברים" והמועצה, במסגרת פעילות שעניינה הדור הבא בחקלאות, מנסים דרכים שונות להתמודד עם הנושא. לא פשוט היום להציע לצעירים בקיבוצים עבודה בחקלאות, כאשר בשוק העבודה הצעות מפתות, ברמות שכר גבוהות משמעותית. לאלה שכן רואים עצמם בחקלאות, עלינו למצוא כיווני התפתחות אטרקטיביים. מכל הפעילויות אציין רק אחת - מסלול לניהול חקלאי במכללה האקדמית ספיר. מסלול שנפתח לפני שלוש שנים, המשלב לימודי כלכלה, ניהול וחקלאות. האפשרות לקיים את מסלול הלימודים תלוייה במספר התלמידים שיגיעו. בסמסטר החורף שנפתח לא היו מספיק תלמידים. עושים מאמץ לפתוח כיתה בסמסטר האביב. המכללה ערוכה לקיים את תכנית הלימודים. לצעירים אנחנו אומרים - רק תבואו. חשוב להדגיש, כי ניתן ללמוד מבלי לעזוב את מקום העבודה.

הון פיננסי - החקלאות חייבת בסיס פיננסי איתן, שהרי ידוע כי קודם מעבדים, זורעים, אוספים, ורק אחר כך - משווקים את התוצרת ורואים כסף. בנוסף, יש צורך להשקיע בציוד ובתשתיות. לשני האחרונים המדינה עוזרת(בהיקף מוגבל). הנושא הפיננסי לא תמיד קיבל את הדגש הנדרש. אתה יכול להיות מגדל מצטיין, אך ללא טיפול בצד הכספי והמסחרי, לא תראה ברכה בעמלך. הציפיה ממנהלי הקיבוץ היא, כי לצד החלטות מקצועיות, ידעו לכלכל נכון גם את ההיבטים המסחריים.. בהקשר לתחום זה, חייבים להזכיר גם את הפן השיווקי ותנאי הסחר. בחלק של הגידולים אנחנו פועלים בהתבסס על הסכמים קיימים עם המדינה (מחירי החיטה כדוגמא מרכזית). בחלק אחר פועלים מול שוק לא מובטח(גזר כדוגמא). בשוק ללא מחיר מובטח -  ככל שהשוק רחוק יותר, כך גדלים הסיכונים. ענפי החקלאות מצטיינים ברמת סיכון גבוהה! הדבר מדגיש את הצורך במנהלים בחקלאות, שיהיו אמונים היטב על צד הניהול הכלכלי.

ונסיים בתפילה לגשם, גם שחודש נובמבר מאחורינו והביא איתו ברכה.
ובכל זאת - תמיד קיים החשש לגבי מה יהיה בהמשך....

"בגשמי אורה - תאיר אדמה, בגשמי ברכה - תברך אדמה

בגשמי גילה - תגיל אדמה, בגשמי דיצה - תדשן אדמה

בגשמי הוד - תהדר אדמה, בגשמי ועד טוב - תועד אדמה

בגשמי זמרה - תזמר אדמה, בגשמי חיים - תחייה אדמה

בגשמי טובה - תטיב אדמה, בגשמי ישועה - תושיע אדמה

בגשמי כלכלה - תכלכל אדמה.

אנא הורידם לאורה, לברכה, לגילה, לדיצה, להוד, לועד טוב, לזימרה, לחיים

טובים, לטובה, לישועה, לפרנסה ולכלכלה".

 

כמי שכלכלתם תלויה לא במעט בגשם - מה ניתן לומר יותר מהכתוב כאן? 

חורף טוב.