הלירזיה בקיבוץ ארז

בגילון הקודם כתבתי אודות פתיחת הבריכה
המשופצת של בקיבוץ ארז. על דבר אחד לא הרחבתי אז את
דבריי והוא ״הלירזיה״. זאת משום שמדובר בנושא לכתבה
בפני עצמה.
״הלירזיה״ הוא מטבח מאולתר בשטח בריכת השחייה שלנו, אם תרצו- מזנון, המוכר לכלל המתרחצים אוכל ושתייה.
המיוחד במקום הוא צוות העובדים, בראשותו של לירז
ארזי (25), בן משק ודור שלישי בקיבוץ.
כמו-כן, עובדים במקום: ניב אמיתי(12), גיא דרור(11), ארנון טורן(14) ואושרת ארזי(18). כמובן שכולם בני משק וכוח מקומי.

״והתשלום?״ אני שואל את לירז, בהתייחסי לילדים.
״אז ככה״ הוא מתחיל. ״מי שעבר את גיל 16 מן הילדים, מקבל תשלום. הצעירים יותר, מקבלים פינוקים כאות תודה עבור העזרה
וההירתמות. מה שמייחד את כולם זו רוח ההתנדבות
והביחד״.

עבדכם הנאמן חוטא כפעם בפעם בשחייה עם משפחתו, ואם
כבר הגעת לשחות, מה, לא תזמין ארוחה? לא תצרף לה איזו
פחית בירה צוננת? וודאי שכן.
מצאתי את עצמי מגיע אל
דלפק מטבחון ״הלירזיה״ ופשוט לא חדל לחייך לנוכח החבר׳ה המצוינים הללו, בעת שהם לוקחים ממך הזמנה עם חיוך, עם אור בעיניים.
כל אחד יודע את תפקידו בכוח, בזריזות וביעילות ראויה לשבח.
אני רוצה לספר לכם, שעצם קיום ״הלירזיה״ מוסיף המון
לכלל התושבים בבילוי בבריכה. משפחות יודעות שהן
אינן צריכות להכין אוכל, בשבת בצהריים לדוגמא, ויוכלו לקבל ארוחה שלמה וטעימה. 

הדבר משפיע על כל חווית הרחצה לאין-שיעור. במיוחד, בימי הרחצה הלילית, אחת לשבוע.
כולם מגיעים לאחר יום עבודה מייגע. לוקחים לעצמם פסק זמן במים הצלולים לנקות את הנפש. וכשלכל זה נוספת ארוחה קלה הנעשית מכל הלב, מה עוד נוכל לבקש?!?

לירז מספר ״הכל החל עוד כשהייתי בן 12. אז, המקום חילק(!) ארטיקים למתרחצים, ונוצר מצב שבו אנשים התנפלו ולא השאירו ארטיקים לאחרים. חיפשו מישהו שישמור שיהיו מספיק לכולם, ואני התנדבתי לעשות את התפקיד. יותר מאוחר, העסק הלך והבשיל, ומלבד שתיה וגלידותארטיקים, התחלנו להכין טוסטים, נקניקיות, המבורגר עם צ׳יפס וכו׳ וכו׳״.

לאחר ההפרטה בארז, רק מתבקש היה שגם המטבחון יגבה תשלום בעבור השירות. ״באיזשהו שלב עשינו חושבים, והבנו שיש לנו ביד עסק עם לא מעט פוטנציאל. ראינו גם את ההיענות של החברים
ושל התושבים. נוכחנו כמה ביקוש יש למאכלים שלנו במקום.
אז התחלנו להשקיע. בכסף שנחסך עשינו רכישות
למטבח, בציוד, באוכל ובשתייה״ לירז מספר.

״מה הכי הולך בלירזיה?״ אני שואל אותו.
״בלי ספק אנשים הכי אוהבים את ההמבורגר והצ׳יפס. זה הכי
נחטף. בימי רביעי הולך קבוע הקוסקוס עם הקציצות,
ובשבתות - הג׳חנון המסורתי״.
״איך נולד השם הלירזיה?״ 
״מישהו פעם, אפילו לא זכור לי מי בדיוק, זרק את הכינוי הזה
בתור בדיחה. כולנו, כולל אותי, נתפסנו לזה והחלטנו לאמץ
את השם. מאז אנחנו הלירזיה״.

בשנה האחרונה, שב לירז מן הטיול הגדול אחרי הצבא.
15 חודשים הוא טייל במרכז ובדרום אמריקה. כרגע הוא
לומד במכינה ופניו לתואר בהנדסת תעשייה וניהול באונ׳
בן-גוריון בב״ש.

את הקיץ האחרון העביר בהתפרנסותו מהלירזיה. לטענתו, הוא בר-מזל שזכה לעבוד במקום שהוא כל כך אוהב לעבוד ולטפח. הוא מודע לגודל האחריות בניהול המקום, חרף גילו הצעיר. כמו-כן, ישנה אי וודאות תמידית באזורינו. בכל רגע יכול להתפתח סבב טרור והסלמה. הבריכה עלולה להיסגר לפרק זמן לא ידוע, ואוכל שהוכן בלירזיה עשוי להתקלקל. הזמנת חומרים שנעשתה עשויה להישאר ללא שימוש.
כל אלה ברורים לו, ומבחינתו זה הסיכון שבא עם המקצוע. לירז צופה למקום עתיד גדול, ואת עצמו הוא רואה מנהל את הלירזיה לעוד הרבה קייצים.

״עכשיו, אחרי שהבריכה כולה נבנתה מחדש, מה לגבי הלירזיה? לא מגיע גם לכם איזה שיפוץ?״ אני שואל לסיכום.
״ברור. יש תכנית להשקעה גדולה מאוד ב׳לירזיה׳. הכל יקרה
בשנה הקרובה, ולקראת פתיחת עונת הרחצה הבאה, לא
תכירו את המקום. כל זאת כהצהרת כוונות לעתיד לבוא״.

אמן ואמן. לנו לא נותר אלא לחכות בסבלנות.