המחאה בצומת שדרות במוצאי שבת 1.8
שבנו אל הצומת, שבשבוע שעבר משך אליו אש וכמעט שהסתיים בקטטה.
הערב הגענו אל הצומת כבר בשעה 18.00 בערב. חנינו כמסוכם מראש, לצד הכביש הנכנס לנירעם, ועשינו את דרכנו מטה אל הצומת. כבר בכביש הכניסה אל ניר עם, חנתה ניידת משטרה מאוישת וממבט מלמעלה אל עבר הצומת גילינו נוכחות שטרה גדולה שהלכה וגברה.
לצד הכביש ולאורכו ממש ממול שדרות, הלכו והתרבו עוד ועוד אנשים שבאו להצטרף אל המחאה הגדולה נגד ממשלתו של נתניהו. דגלי ישראל ודגלים שחורים, ושלטים רבים ומגוונים בזכות הדמוקרטיה ובגנות ההסתה, ההפחדה והשוחד.
המשטרה התפרסה בכוחות גדולים מאוד במקום, נפרסו שוטרים שהיוו חגורת ביטחון ארוכה ממש על שפת הכביש, מונעים בגופם פגיעה כנגד המפגינים. בכל פינה בצומת היו ניידות, שוטרים ניצבו בכל קטע מבר חצייה של הצומת דרוכים לכל התפתחות. המפגינים ללא יוצא מן הכלל הרגישו בטוחים.
בכביש עצמו חלפו רכבים, חלקם צופרים לאות הזדהות איתנו וחלקם צופרים נגדנו המפגינים. קוראים קריאות בזכותו של ביבי ומניפים אצבעות משולשות כלפינו. שום רכב לא ניסה פרובוקציה מסוג כלשהו לנוכח הכוחות הגדולים בשטח. רחפן משטרתי גדול ריחף מעל הצומת, מתעד כל תנועה בצומת. זה כשלעצמו עשה תחושת ביטחון. יש מי ששומרים עלינו.
בשלב מאוחר יחסית, קומץ צעירים מקומיים, התגודדו מכיוון ה-mol 7 חסרי אונים לנוכח המחאה הגדולה למדי שלנו. שוטרים הגיעו אליהם והבהירו להם שעליהם להישאר שם.
קהל המפגינים שבאו הערב, התגייס בגדול לנוכח מה שקרה בשבוע שעבר. רבות דובר על הפרובוקציות ועל המקרה של ניר סער מגבים שנדקר. כל מי שהגיע הערב בא מגויס. גברים, נשים וילדים בשירה, בקריאות ובהתלהבות. בלטה שם רוח השלום ורוח ה"לא ישברו את רוחנו."
לקראת השעה 19.45 התחלנו להתקפל הביתה בתחושת ניצחון. בתחושה שהמחאה של כולנו הולכת ומתחזקת. נתראה כולנו באותו המקום גם במוצאי שבת הבאה.
קרדיט לצלם: רפי דנן