|
הרחבה קהילתית היא אופציה להתפתחות, הנבחנת ואף מתבצעת בהרבה קיבוצים. הדגם מוכר ואף לקוח מההרחבות שבוצעו במושבים בשנים האחרונות. ההבדלים – לעיתים מהותיים – בין מבנה הקיבוץ לזה של המושב, עושים את הסוגיה בקיבוץ לחדשה יחסית.
כאמור, מדובר בשכונה שתוקם בסמוך לקיבוץ ומיועדת לדיירי קבע, שאינם חברי קיבוץ. השכונה לא תהיה יישוב בפני עצמו, אלא חלק מיישוב מורחב הכולל קבוץ ושכונה. המשתכנים חוכרים את הקרקע ממנהל מקרקעי ישראל. הבתים יהיו שייכים למשתכנים ולא לקיבוץ.
|
|
מטרת ההרחבה, כפי שהוגדרה ברוב הקיבוצים:
 | חיזוק והבטחת עתיד היישוב לטווח ארוך. |
| | הרחבת מגוון האוכלוסייה. |
| | הצטרפות משפחות צעירות, וע"י כך שינוי במבנה הדמוגראפי. |
| | חזרה של בנים ומשפחותיהם למקום. |
| | ניצול מרבי של מערכות השירותים הקיימות בקיבוץ. |
| |
|
|
מבחינת המיקום, יש שלוש גישות אפשריות:
| שכונה "חובקת" – בסמוך לקיבוץ, עם שטח מגע גדול. |
| | שכונה "נושקת" – בסמוך לקיבוץ, עם שטח מגע קטן. |
| | גישה "מנומרת" - המשלבת את בתי השכונה בין בתי חברי הקיבוץ. |
| |
|
|
הגישה הרווחת היא השכונה ה"חובקת" – מתוך שאיפה ליצור יישוב אחד, אינטגראלי עם קשר פיזי מרבי. בשנים האחרונות תופסת ה"גישה המנומרת" תומכים רבים.
לרוב, באזור שלנו מדובר על בנייתם של 138 יחידות דיור חדשות (ניתן לבנות בשלבים, אך בהתאם לאפשרויות הכלכליות). שטח כל יחידת דיור – חצי דונם. לאחרונה, ניתנת אפשרות לבנות בשטח שעד לדונם אחד.
|
|
לגבי סוג הבנייה, בעקרון קיימות 2 אפשרויות:
| בנייה מרוכזת – 1.יזם חיצוני בונה כל הדירות, ע"פ 4-3 דגמים שהקיבוץ אישר 2.הקיבוץ הוא היזם |
| | "בנה ביתך" - כל דייר בונה את ביתו באופן עצמאי, ע"פ תכנון שלו. |
| |
|
|
השיטה הרווחת הייתה בניה מרוכזת ע"י יזם חיצוני, דבר שנפסק עם ביטולה של החלטת 737 של מועצת מקרקעי ישראל והחלפתה ע"י החלטת 959. לגבי יזם, בשנתיים האחרונות הוגבלה כניסתם של יזמים פרטיים לפרוייקט ע"י ממ"י. הדבר מקשה בעיקר על קיבוצים בפריפריה שלא יכולים לקחת סיכון ונאלצים לעבוד עם יזם פרטי.
לגבי קבלת משתכנים חדשים, וועדת מיון וקליטה של הקיבוץ היא זאת שתקבע מי יתקבל לשכונה, ע"פ קריטריונים עליהם יוחלט מבעוד מועד. (במשך השנתיים האחרונות מתחזקת מגמת מעורבותו של ממ"י - מנהל מקרקעי ישראל - כגוף הממיין והמאשר נקלטים חדשים).
|
|
לגבי קבלת משתכנים חדשים, וועדת מיון וקליטה של הקיבוץ היא זאת שתקבע מי יתקבל לשכונה, ע"פ קריטריונים עליהם יוחלט מבעוד מועד. (במשך השנתיים האחרונות מתחזקת מגמת מעורבותו של ממ"י - מנהל מקרקעי ישראל - כגוף הממיין והמאשר נקלטים חדשים).
|
|
ההתקשרות בין הקיבוץ למשתכנים מעוגנת מבחינה חוזית. מדובר במספר חוזים שונים שעל המשתכן לחתום לפני כניסתו לבית.
|
|
הפרוצדורה להקמת שכונה קהילתית היא מורכבת מאד ומעורבים בה גורמים ומוסדות רבים: משרדי ממשלה, מנהל מקרקעי ישראל, בנקים, יועצים, מתכננים וכד'. לדברי המומחים העוסקים בנושא, לוח הזמנים הוא כזה: מקבלת החלטה עד תחילת הבנייה – שנתיים עד שנתיים וחצי. מתחילת הבנייה עד כניסת הדיירים – שנה עד שנתיים נוספות.
|
|
כשיש שכונה, מבחינת חברי הקיבוץ , מוסדות הקיבוץ ימשיכו להתקיים במתכונת הרגילה. בנוסף, יוקם " ועד מקומי" ובכך תבוצע הפרדה פורמאלית בין שני תפקידים שונים שעד עכשיו מילתה מזכירות הקיבוץ: א) ניהול האגודה השיתופית (קיבוץ) וב) ניהול ההיבט המוניציפאלי.
|
|
ה"ועד המקומי" הינו מוסד הפועל מתוך פקודה של חוק העיריות, מן שלוחה מקומית של המועצה האזורית, בו מיוצגים באופן פורמאלי כל תושבי היישוב. ב"ועד המקומי" יהיה ייצוג לתושבי השכונה ולחברי הקיבוץ יחדיו. מבחינה מוניציפאלית, תושבי השכונה הם שותפים שווי זכויות, הכפופים ישירות למועצה האזורית (יכולים לבחור ולהיבחר לרשות המועצה,למשל). אמצעי הייצור יישארו בשליטה מלאה ובלעדית של חברי הקיבוץ, כשתושבי השכונה יוכלו לקחת חלק בתחומי החברה, החינוך והתרבות, באותן נקודות שהקיבוץ יחליט לשתף אותם.
|
|
קיבוצים באזור המבצעים הרחבה החליטו ללכת בדרך של הקמת אגודה נוספת, אגודה מוניציפאלית, בה חברים הקיבוץ, חברי הקיבוץ והמשתכנים החדשים. בחלופה הזאת, ניתן לשמור על עיקרון זהות הועדים.
|
|
מה קיים באזור ובתנועה הקיבוצית? שלושה קיבוצים, לוטם שדה נחום והסוללים (שלושתם בצפון) הקימו שכונות. הראשון, שכונה בעלת 33 יחידות דיור, השני שכונות בעלת 51 יחידות דיור ראשונות והשלישי 110 יחידות, שלושתן בשלבי אכלוס. ליד קיבוץ שעלבים הוקמה שכונה (לא ע"י הקיבוץ), בעלת מספר גדול של יחידות דיור מאוכלסות.
|
|
בתחומי המועצה האזורית "שער הנגב" 2 קיבוצים הקימו שכונות הנמצאות בשלבי אכלוס מתקדמים: מפלסים וכפר עזה. ששניהם טוענים לתואר הנכסף של "השכונה הקיבוצית הראשונה בנגב". בכל אחת מהן יש כעת כ-30 משפחות של משתכנים חדשים.
|
|
מספר גדול של קיבוצים ברחבי המדינה נמצאים בשלבים שונים של דיון ו/או החלטה ושלבים שונים של הגשת אישורים. יותר מ- 110 קיבוצים (למעלה משליש הקיבוצים) ניגשו לועדות פרוגרמה מקומית, לקבלת אישור עקרוני.
|
|
באזור, 6 קיבוצים נוספים נמצאים בשלבים שונים של תכנון הפרוייקט וקבלת אישורים מתאימים: גבים, רוחמה, אור הנר, ברור חיל, ניר עם ונחל עוז.
|
|
כאמור, התושבים הוותיקים והחדשים יהיו חלק מיישוב אחד. המבנה החדש יוצר שאלות מורכבות וקשות, לא רק מבחינה ארגונית, אלא גם מבחינה חברתית וערכית, בשל הצורך לשלב בין שתי האוכלוסיות, שבבסיסן שונות מאד באורח חייהם, במבנה ובצורת ההתארגנות. יש בשאלות ובדילמות המתעוררות חששות, הסתייגויות ואיומים אך ממול אפשר לזהות גם ציפיות, תקוות, אתגרים והזדמנויות שהמהלך טומן בחובו.
|
|
