| תוכנית התמודדות כוללת - אלכוהול וסמים |
מטרת מסמך זה להציג פרספקטיבה כוללת לתהליך מובנה ושיטתי של התמודדות עם מניעת שימוש לרעה בסמים ובאלכוהול במועצה האזורית "שער הנגב".
|
|
|
מהו סם? והתייחסותנו אליו.
סם הוא כל חומר כימי אשר גורם לשינויים גופניים, רגשיים וחשיבתיים. חומרים המשפיעים על המצב הנפשי, קרויים חומרים פסיכו-אקטיביים. חומרים אלו מופיעים הן כתרופות והן במה שקרוי "סמי רחוב".
כאשר חומר פסיכו-אקטיבי ניתן כתרופה הוא ניתן למטרות רפואיות ותחת פיקוח מקצועי. אדם הצורך סם ללא מטרות רפואיות, אלא בכוונה לשנות את התחושה ומצב הרוח, עושה בחומר שימוש לרעה. על פי התפיסה הרווחת היום בישראל וברוב ארצות המערב, שימוש לרעה בסמים פוגע ביחיד ובחברה, ולכן הוא אסור על פי חוק.
האדם המודרני סקרן יותר, פתוח יותר ולכן לעיתים גם פגיע יותר. רבים בחברה המודרנית עלולים להתפתות ולהתנסות בתחום הסמים, כפי שהם מוכנים להתנסויות בתחומים אחרים.
הסיבות לשימוש בסמים הן רבות ומגוונות, אך יש בכל זאת מכנה משותף - המשתמשים בסמים עושים זאת על מנת לשנות את האופן בו הם מרגישים או לפתור בעיות. לזמן הקצר, ייתכן כי ישיגו את ההשפעה המקווה. סמים אומנם משנים את ההרגשה, אך סמים אינם פותרים בעיות, הם רק דוחים אותן.
מידי יום, חייב כל אחד מאתנו להתמודד עם גירויים רבים, לקבל החלטות, להתמודד עם קונפליקטים פנימיים, לקבוע סדרי עדיפות ולבחור בין אינטרסים מנוגדים.
גם השימוש בסמים מעמיד את האדם וסביבתו במצב של קונפליקט. הידיעה כי השימוש מנוגד לחוק ועלול לגרום נזקים שונים מצד אחד, וזמינות, לחצים חברתיים, סקרנות והרפתקנות מצד שני, יוצרים ניגוד אינטרסים פנימי, המחייב בחירה אישית.
על מנת להתמודד עם קונפליקט מעין זה משתמש האדם בכלים מודעים ובלתי מודעים, ובתהליכים שלא תמיד הוא שולט בהם שליטה מלאה. תוך כדי תהליך נוצר פער בין המצב
הסובייקטיבי לבין המצב האובייקטיבי, דבר המאפשר לו לתפוס את המצב כלא חמור, לא מסוכן או ניתן לשליטה, ולדחות את החיווים האומרים לו כי המצב לא טוב, ומסוכן.
|
|
|
|
רמות מניעה
תוכנית מניעה צריכה לכלול את שלושת רמות המניעה המוכרים:
|
|
|
מניעה ראשונית
(א) זו התערבות הנעשית לפני הופעת הפרעה בתפקוד תקין או בטרם גרם השינוי תופעות ריגושיות חריפות; (ב) התערבות המכוונת לאוכלוסייה כללית, קהילה או קבוצה בקהילה; (ג) התערבות המבוססת על פעילות הבאה לתקוף גורמי קושי פוטנציאליים ולהקנות לאוכלוסייה כלים ומיומנויות התמודדות שיאפשרו לה שליטה טובה יותר במצב.היא מונעת, או לפחות מצמצמת, מצבים של קושי ומפחיתה את שיעור ההיפגעות הנפשית בקהילה.
|
|
|
מניעה שניונית
(א) זו התערבות הנעשית בשלבים המוקדמים של התפתחות הקושי; (ב) התערבות המכוונת לפעולה ישירה עם הפרט או עם הקבוצה הקטנה, כדי לפתור או להקל במהירות משבר בעייתי חריף שנתגלה, ובכך למנוע החמרה שתקשה על הטיפול במועד מאוחר יותר; (ג) התערבות הנוקטת דרכים ושיטות של איתור, זיהוי ואבחון מוקדמים ושימוש בכלים ובמיומנויות לטיפול במצבי משבר.
|
|
|
מניעה שלישונית
(א) זו התערבות הנעשית בשלב של הקלת הבעיה; (ב) התערבות המכוונת לפרט בשלבי חזרתו לתפקוד תקין, כדי לסייע לו להשתלב בקהילתו באופן הטוב ביותר; (ג) התערבות העושה שימוש, בין היתר, בדרכים של הפסיכולוגיה והייעוץ השיקומיים.
|
|
|
אוכלוסיות היעד
כדי להבטיח אפקטיביות גבוהה של תוכנית מניעה, חשוב שהיא תפנה, בו זמנית, לקהלי יעד שונים. באופן זה, כל ילד או מתבגר העלולים להיות חשופים לסם, חוסנם יחוזק ע"י תמיכה ישירה בהם בתהליכים משלימים ע"י גורמים רלוונטיים רבים.
אוכלוסיות היעד לתוכנית המניעה הנוכחית:
|
|
|
אוכלוסייה העלולה להיחשף באופן ישיר.
ילדים - החל מהחלק העליון של גיל החביון (גילאי 13 - 11).
מתבגרים - בני גיל 18 - 13.
חיילים (עדיין מתבגרים) - בני גיל 21 - 18. אוכלוסייה שקשה להגיע אליה, אך מחקרים רבים מצביעים שהיא נחשפת להשפעות רבות וחריגות, התמודדות עם לחץ, משמעת, מפגש עם עולמות ערכיים זרים וחדשים.
צעירים - גילאי 21 והלאה. שוב אוכלוסייה שקשה מאד להגיע אליה. לכאורה מבוגרים, אך לרוב, טרם השלימו את תהליכי גיבוש הזהות וטרם כוננו דפוסים ברורים של מחויבות לעיסוק ולמשפחה.
|
|
|
אוכלוסיות תומכות .
הורים - לכל האוכלוסיות הנ"ל. בספרות שוב ושוב עולה הממצא כי ההתערבות במגזר ההורים מחזקת את החוסן המשפחתי ואת מקורות התמיכה של הפרט.
הצוותים החינוכיים ביישובים - מדריכים, מטפלות, רכזי חינוך.
מערכת חינוך בלתי פורמלית - המערכת המקיפה את הילדים והמתבגרים בכל שעות הפנאי שלהם. מערכת זאת צריכה לרכוש כלים להבנות, תוכנית חינוכית מקיפה ושלמה מצד אחד, ולהיפגש באופן תומך ומשמעותי עם הילדים והמתבגרים, מצד שני.
מערכת חינוך פורמלית - בתי הספר, פיתוח אוריינטציה ברמה המערכתית, בית ספרית, לתהליכי מניעה (אקלים תומך), לצד עבודה עם סגל המורים למפגש משמעותי מורה - ילד.
הנהלות היישובים - מזכירות / הנהלת היישוב, הועד המקומי ביישוב. בניית דפוסי התמודדות במישור הקהילתי ברמת המניעה הראשונית, השניונית והשלישונית.
תומכי הפעולה ביישובים - אנשים בעלי השפעה בלתי פורמלית ביישוב, אשר ירתמו למשימת העברת המסר החברתי.
גופים במועצה האזורית - חידוד האוריינטציה של מניעת סמים ברמת הנהלת המועצה וברמת מחלקות רלוונטיות (מתנ"ס, נוער, תרבות, ספורט, רווחה, שפ"י, חינוך וכד').
כוחות מקצועיים ופרא-מקצועיים - חידוד האוריינטציה של המניעה בתוך עבודתם השוטפת של "סוכנים" מקצועיים שונים, הבאים במגע שוטף עם האוכלוסייה - מרפאות, רופאים ואחיות, , פסיכולוגים, ומנחי חוגים.
|
|
|
מ ט ר ו ת
· יצירת אקלים ותרבות אזורית המתנגדים לשימוש בסם.
· חיזוק כוחם של ילדים, מתבגרים וצעירים להתמודד עם החיים בדרכים מותאמות, בוגרות ונורמטיביות.
· "חיסון" ילדים, מתבגרים וצעירים להתמודד עם מערכי השפעה ולחצים סביבתיים ולהימנע אפילו מהתנסויות ראשוניות.
· גיבוש עמדות, כלים, תמיכה והסכמה בקרב ההורים סביב מניעת השימוש בסם.
· גיבוש עמדות וכלים ברמת ההנהלות היישוביות והמוסדות הקהילתיים האזוריים להתמודד עם סוגיות של שימוש בסמים ואלכוהול.
· גיבוש ומימוש האוריינטציה של כוחות מקצועיים ופרא-מקצועיים להפוך ל"סוכני מניעה".
· גיבוש מערך ארגוני מתמשך ברמה יישובית ואזורית המפוקח על ידי כוחות אזוריים.
|
|
|
י ע ד י ם
· קיום ועדת היגוי פעילה (מוכרת ובעלת אחריות וסמכויות) ברמה אזורית בנושא מניעת סמים
· קיום תוכנית מניעה, טיפול ואכיפה כוללת ומוסכמת ע"י הנהלות היישובים והמוסדות האזוריים, ברמה האזורית.
· כתיבת "פרוטוקול עבודה" לכל אחד ממגזרי האוכלוסייה הקשורים לעולם המניעה והטיפול במניעת סמים.
· הקטנת מספר המתחילים לעשן סיגריות בגיל ההתבגרות.
· הקטנת אחוז השותים שתייה אלכוהולית באופן בלתי מבוקר מקרב בני הנוער והצעירים.
· יצירת קשר בין ארגוני נוער פורמאליים לבין צוות ההיגוי ופעולותיו.
· חשיפה להרחבת הידע, ההסברה והכלים להתמודדות בקרב ילדים ומתבגרים במסגרת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.
· חשיפה להרחבת הידע, להסברה ולכלים להתמודדות בקרב חיילים וצעירים.
· חשיפה להרחבת הידע, להסברה ולכלים להתמודדות בקרב הורים לילדים, מתבגרים וחיילים.
· הפניית המשתמשים המזוהים לטיפול במסגרות מתאימות.
|
|
|
טיפול
אנו רואים בשימוש בסמים לא רק בעיה בפני עצמה, אלא גם, בהרבה מקרים, סימפטום או ביטוי לקשיים או בעיות שמקורם בתחומים שונים.
אנחנו דוגלים בטיפול פסיכו-סוציאלי ממוקד, טיפול שמטרתו לחזק את כוחותיו ויכולותיו של הפרט ולצייד אותו בכלים להתמודדות בריאה ונורמטיבית עם הקשיים שחייו מציבים בפניו.
סביבתו הקרובה של הפרט, המשפחה, חברים ועוד יהיו חלק מהטיפול או גורם מסייע, בהתאם למקרה ובהתאם לאבחון ראשוני שיעשה ע"י גורם מקצועי. ההפניה הראשונית תיעשה ע"י העו"ס בקיבוץ בהתייעצות עם מתאם המאבק בסמים באזור.
הטיפול הפסיכו-סוציאלי יהיה מערכתי, מבוסס על שיתוף הפעולה בין המערכות הטיפוליות והחינוכיות, כשמדובר בקטין. (עו"ס, פסיכולוג, מורה, יועצת חינוכית, מדריך/ה, קב"ס ועוד).
לטיפול המערכתי הזה יהיה "מנהל מקרה" - case manager- אשר ירכז את הפעולות וינהל אותן. בכל מקרבה ומקרה, בהתחלת הטיפול, יקבע מי יהיה "מנהל המקרה" בהתאם למאפיינים הספציפיים של אותו מקרה. מנהל המקרה יכול להיות בעל מקצוע מתחום הטיפול או ממלא תפקיד ציבורי, אך לא יהיה ה"מטפל" הישיר של המופנה לטיפול. כשמדובר בקטינים, הגורמים הטיפוליים (שפ"י, עו"ס, מתאם) יחליטו ביחד עם ההורים מי יהיה "מנהל המקרה".
הפנייה לטיפול: אנו רואים את העו"ס בקיבוץ, את השירות הפסיכולוגי,את תל"ם, את "הפוך על הפוך" ואת שרות המבחן (לנוער ולמבוגרים) כגורמים טיפוליים אשר אנו מעונינים להפנות אליהם את בני הנוער, הצעירים ומשפחותיהם. כמו כן, לא שוללים הפניות לגורמים פרטיים נוספים.
במידה והצעיר, הנער או המשפחה, מסרבים לשתף פעולה עם מוסדות היישוב או האזור ומסרבים להיכנס לטיפול להתמודדות עם הבעיה, המוסדות היישוביים ו/או האזוריים רואות את עצמן זכאיות (ואפילו מחויבות) לדווח לפקידת הסעד, על מנת להפעיל את הטיפול הסמכותי.
|
|
|
|
אכיפת החוק:
בעבר חשבו הקיבוצים שהם ממלאים את כל הפונקציות, כולל החקירה והאכיפה. אנו סבורים היום שכל מוסד חייב לטפל בתחום אחריותו. על המשטרה ושאר רשויות החוק לדאוג לאכיפת חוקי המדינה. אנחנו כאזרחים שומרי חוק, לא רק נשמור עליו, אנחנו גם נהיה מעונינים באכיפתו, לכן לא רק נשתף פעולה ברמת היידוע והדיווח עם הגורמים המתאימים, אלא גם נמצא את הדרכים לפעול לקראת משולבות אזרחית באכיפה, הן ברמה היישובית והן ברמה האזורית.
|
|
|
אכיפת ההחלטות הפנימיות:
אנו מזהים תחום זה כבעייתי וקוראים לכל הגופים האזוריים והיישוביים לשים דגש באכיפת ההחלטות שנתקבלו בנושא. אנו קוראים לכולם לכבד את ההחלטות המוסכמות ברמה האזורית, וכך לשמור על מסר ברור ואחידות בפעולה.
|
|
|
הלכה למעשה
אנחנו מצדדים בעירוב המשטרה בטיפול של נער/בוגר שנתפס בשימוש בסמים. כמו כן אנו מחייבים את התערבותה של פקידת הסעד בכל מקרה בו מדובר בילד/ה או נער/ה בסיכון.
כמו כן, אנחנו קוראים לכל היישובים והגופים האזוריים להצמיד לכל ההחלטה הקשורה לנושא, פיסקה המבהירה מה תהיה הסנקציה בגין אי-עמידה במוסכם ומי אחראי לאכיפתה. שלילת השינה בחדרי נעורים, אי-מימון בהוצאת רשיון נהיגה, אי-שיתוף במשלחות לחו"ל, אי-כניסה למסיבות אזוריות או שלילת השתתפות ב"טיול שנתי" הם רק המחשה של סנקציות העומדות לרשותנו והמדברות לכל נער/ה כשהוא עומד בפני החלטה הקשורה באי-עמידה בחוק. חיוב על השתתפות כספית במימון
הגנה משפטית והמשך אישור מגורים ביישוב הן המחשות של סנקציות העומדות לרשותנו בקרב צעירים ובוגרים.
אנו ערים על הבעייתיות הקשורה בהרכבם ומורכבותם של הקהילות הקיבוציות ועל הקשיים העולים מכך ביישומם של החלטות בנושא האכיפה. יחד עם זאת, אנו קוראים
להנהגות היישוביות לראות את עצמן מחויבות ואחראיות על כל סוגי האוכלוסייה ביישוב.
|
|
|
כיווני פעולה מיידיים
לאור המצב הקיים, ולאחר קביעת סדר עדיפויות, מחליט הצוות לרכז את המאמץ בכיווני פעולה מוגדרים.
1. אמירה קהילתית חדה וברורה: "בשער הנגב לא צורכים סמים ואלכוהול".
2. נפעל להקמתם ו/או חיזוקם של מנגנונים שיסיעו להשגת היעדים:
א. חיזוק ההורים, סמכותם ואחריותם, ע"י הקמת "מנהיגות הורית" יישובית.
ב. עידוד ה"שיח" עם הנערים הנורמטיביים להגברת הבנת עולמם, תוך פנייה לאחריותם האישית והחברתית.
ג. הגברת האכיפה: שימת דגש מרבית על אכיפת ההחלטות שלנו בתחום
זה.
|
|
|
|
וועדת מניעה אזורית
וועדת המניעה האזורית תורכב מנציגים של כל המוסדות האזוריים העוסקים בנושאים קהילתיים, חינוכיים וטיפוליים יחד עם נציגי היישובים (מזכירים ורכזי חינוך) ותפעל בהנחייתו ובאחריותו של המתאם.
הוועדה תעסוק בייזום ותאום כל הפעילויות בתחום המאבק בסמים ובאלכוהול, בכל הרמות היישוביות והאזוריות בתחומי ההסברה, החינוך, הטיפול והאכיפה.
במידת הצורך הוועדה תמנה צוותים לצורך טיפול ממוקד בנושאים קונקרטיים.
הוועדה תתכנס באופו סדיר וקבוע ותדווח מדי פעם למליאת המועצה על פעילותה ועל הנעשה בתחום.
|
|
|
|
|
|
|
|
