|
ניתוח נתונים וסיכום: ד"ר ארזה אברהמי היחידה למחקר וחקר החינוך הקיבוצי מכללת אורנים
|
|
|
עריכה: נפתלי סיון מתאם אזורי למאבק בסמים ואלכוהול
|
|
|
|
מטרת הסקר
ללמוד על הרגלי שתיית משקאות חריפים ועל תופעת ההשתכרות והאלימות הנלוות לשתייה.
|
|
|
השאלון
השאלון נבנה על בסיס שני שאלונים. האחד נלקח מסקר ארצי ובו נבדקו ההשפעות החברתיות השליליות שנובעות מהשתכרות ומשתייה של אחרים, החלק השני התבסס על סקר שנערך בשער הנגב בשנת 1998 ובו נבדקה תדירות שתיית בירה ומשקאות חריפים, גיל תחילת השתייה, והמקומות הציבוריים או הפרטיים בהם נהוג לשתות משקאות אלכוהוליים וכן תפישת התלמידים את ההשפעה של צריכת משקאות אלכוהוליים. שאלון זה אפשר השוואה למדגם ארצי וכן לבדוק שינויים שחלו בארבע השנים האחרונות.
על-אף שהשאלון היה אנונימי, יש להניח שעשויה להיות הטייה בשאלות העוסקות בתחום שבין נורמה לא מקובלת לבין עבירה על החוק, הטייה הגורמת לתת-אומדן. מכאן שיש להתייחס לממצאים כנתוני מינימום
המדגם: כלל 594 תלמידים בכיתות ז'-י"ב בביה"ס שער-הנגב. כמאה תלמידים בכל שנתון. מחציתם בנות ומחציתם בנים . 53% בני קיבוץ, 26% ממושב וישוב קהילתי, 21% מהעיר.
|
|
|
הממצאים
הבילוי במסיבות בהם מוגשים משקאות חריפים נפוץ ביותר (29%) גבוה ממספר המבלים בפאב (18%). בנים מבלים יותר בשני המקומות אך ההבדל בין בנים לבנות בבילוי בפאב הוא גדול, ובבילוי במסיבות ההבדל מצטמצם. בשנת י"ב עם פתיחת הפאבים לבני י"ב 40% מהבנים והבנות מבלים בפאב.
|
|
|
היכן נוהגים לשתות בירה/משקאות חריפים, כיתות ז'-י"ב באחוזים
| במסיבות | 39.6 | 35.6 | 42.6 |
| בפאב | 15.2 | 14.1 | 15.8 |
| במועדון | 11.8 | 11.4 | 11.7 |
| בחדרי נעורים עם חברים | 15.7 | 14.4 | 16.5 |
| לבדי | 13.0 | 12.1 | 13.7 |
|
|
59% שותים במקום אחד, 25% שותים בשני מקומות, 16% שותים בשלושה מקומות או יותר.
המסיבות מהוות מקום בילוי מספק מאחר שרק שליש מהשותים במסיבות מחפש מקום נוסף. בולט האחוז הגבוה של בני-קיבוץ השותים עם חברים (21%) לעומת כעשרה אחוז אצל בני-מושב ועיר.
בקבוצת השותים לבד (בעיקר בחטיבת הביניים, 43 תלמידים) גבוה אחוז השותים גם במועדון או במגורי נעורים.
בארבע השנים האחרונות קיימת עלייה מתונה (עד 3%) בתדירות צריכת משקאות אלכוהוליים ובגיל תחילת השתייה.
|
|
|
תדירות שתיית אלכוהול לפי מין וכתות באחוזים
| שותה לפחות פעם בשבוע בירה | 11.0 | 4.3 | 17.2 | 7.3 | 14.4 |
| שותה לפחות פעם בשבוע משקאות חריפים | 6.0 | 3.4 | 8.3 | 3.0 | 8.8 |
|
|
|
יש לשים לב: לאחוז השותים בחטיבת הביניים.בקיבוץ ובמושב שותים יותר מאשר בעיר משקאות חריפים.
|
|
|
גיל התחלת שתיית אלכוהול לפי מין
| שתיית בירה |
|
|
|
| לפני גיל 13 | 21.4 | 15.2 | 27.5 |
| בגיל 14-13 | 18.2 | 18.2 | 18.1 |
| בגיל 15 ויותר | 12.9 | 12.8 | 12.9 |
| שתיית משקה חריף |
|
|
|
| לפני גיל 13 | 11.4 | 8.5 | 13.8 |
| בגיל 14-13 | 14.8 | 12.5 | 17.0 |
| בגיל 15 ויותר | 17.7 | 17.3 | 18.3 |
|
|
כחמישית מבני-הנעורים התחילו לשתות בירה לפני גיל 13 ו11%- התחילו לשתות משקאות חריפים. מתוך 126 תלמידים שהעידו על תחילת שתיית בירה לפני גיל 13, ו67- שהעידו על תחילת שתייה של משקאות חריפים לפני גיל זה – כשני שליש הם בחטיבת הביניים וכשליש בחטיבה העליונה. מכאן שבשלוש השנים האחרונות חלה ירידה בגיל תחילת השתייה של משקאות אלכוהוליים.
|
|
|
השתכרות. השתכרות בשנה האחרונה לפי מין וכיתות באחוזים (כיתות ח'-י"ב)
| השתכרתי 2-1 פעמים | 18.0 | 17.1 | 18.8 | 9.1 | 21.9 | 28.0 |
| השתכרתי 6-3 פעמים | 6.5 | 3.8 | 9.6 | 2.2 | 9.3 | 9.7 |
| השתכרתי 15-7 פעמים | 3.5 | 3.8 | 4.1 | 2.7 | 3.3 | 2.2 |
|
|
33% מהבנים ו25%- מהבנות השתכרו במהלך השנה לפחות פעם אחת
9% בחטיבת הביניים השתכרו במהלך השנה פעם או פעמיים.
4% מהבנים השתכרו במהלך השנה יותר משש פעמים.
על-אף שניתנה אפשרות לענות ,"לא שתיתי", 7% לא ענו לשאלה זו בעוד שבשאלות האחרות לא עלה מספר הלא משיבים על 2%. מכאן שיש להתייחס לממצאים אלה כנתוני מינימום.
תרבות השתייה בארץ הן בין המבוגרים ובוודאי בין הצעירים השתנתה בשני העשורים האחרונים. ניתן להניח שתרבות זו תחלחל גם לתרבות הנעורים. עם זאת השתכרות כתופעה הקיצונית של השתייה מדאיגה משום שזו אינה בהכרח חלק מתרבות הבילוי. אין ספק שככל שהתופעה של שתיית אלכוהול תתרחב יגבר הסיכון להתגברות של השתכרות. הממצאים ש6.5%- השתכרו עד 6 פעמים בשנה ובקבוצות מסוימות (בנים, ובני מושב) המספר אף גבוה יותר מחייבת התייחסות לנושא.
|
|
|
פגיעות מהשתכרות של אחרים לפי מין (כיתות ח'-י"ב)
| הטרדה במקומות ציבור | 17.3 | 19.5 | 15.3 |
| הטרדה במסיבות פרטיות | 16.0 | 17.2 | 15.0 |
| פגיעה גופנית | 2.7 | 0.4 | 5.2 |
| נזק לבגד/לציוד אישי | 6.2 | 3.6 | 9.0 |
| העלבה וגידופים | 9.2 | 5.6 | 13.2 |
| הפחדה ברחוב | 22.6 | 33.6 | 12.9 |
| נשאר ער בלילה | 12.3 | 11.2 | 13.8 |
| סה"כ N | 492 | 250 | 232 |
|
|
% מהנבדקים בכיתות ח'-י"ב דיווחו על השפעות שליליות שנגרמו להם עקב צריכת אלכוהול על-ידי אנשים אחרים. דווחו על כך יותר בנות (48%) מאשר בנים (53.3%)
הממצאים לגבי מקום מגורים היו מושב (38.5%), קיבוץ (45%), עיר (49.5%).
הממצאים לגבי כיתות ז', ח'-ט', י', י"א-י"ב היו 30.2%, 36%, 45%, 52%.
ככל שהכיתה גבוהה יותר רבים יותר מבלים במקומות בהם שותים משקאות אלכוהוליים ונחשפים למפגש עם תופעות של שיכרות. כל הממצאים מצביעים על מידה פחותה של פגיעה בהשוואה למחקר הארצי .
הטרדה והפחדה, ברחוב, במסיבות פרטיות ובמקומות ציבוריים הם הגורמים הפוגעים ביותר, ובמידה רבה יותר משפיעים על בנות.
גבוה בעיקר מספר הבנות המוטרדות בכיתות י"א-י"ב (30%). יש לשים לב לאחוז הגבוה של הפרעה בשינה של בני-קיבוץ בהשוואה לאחרים.
|
|
|
מה חושבים התלמידים על שתיית משקאות אלכוהול?
השתייה עוזרת להנאה וכייף, להרגיש HIGH.
השתייה עוזרת לברוח מבעיות ודאגות.
השתייה עוזרת להתעודד ולהיות במצב רוח טוב.
השתייה עוזרת לישון בלילה.
השתייה מפריע להיות רגוע.
השתייה מפריע להיות יצירתי.
השתייה מפריעה להצליח בחיי מין.
|
|
|
מידת ההסכמה על יתרונות השתייה גבוהה במעט מההסכמה על חסרונות השתייה.
|
|
|
סיכום
מה ניתן ללמוד מנתוני הסקר? האם צריכת משקאות חריפים מהווה בעיה בקרב תלמידי שער-הנגב?
גודל המדגם של התלמידים מביה"ס, החלוקה הפנימית בין בנות לבנים, בין הכיתות ובין מקום המגורים מייצג את כלל התלמידים בביה"ס.
כמעט בכל הנתונים נמצאו הבנים שותים יותר משקאות אלכוהול, מתחילים בגיל מוקדם יותר, משתכרים יותר ונפגעים יותר משתייה של אחרים. ההבדלים בין מקום מגורים (קיבוץ, מושב, עיר) היו לרוב קטנים ובכיוונים שונים. כאשר נמצאה קבוצה אחת בולטת בהשוואה לאחרות ציינו זאת. ככל שהכיתה גבוהה יותר עולה צריכת משקאות אלכוהול וכן התופעות הנלוות לשתייה.
שתיית בירה ומשקאות אלכוהול אחרים הם חלק מתרבות החברה הבוגרת ואין יסוד לציפייה שתרבות זו לא תחלחל לחברת הנעורים.
עם זאת אין להתעלם מהתופעה של השתכרות, שהיא תופעת לואי קיצונית של השתייה ואינה חלק מהתרבות המקובלת. ההשפעה של ההשתכרות שונה לגבי בנות ובנים. הבנות נפגעות בעיקר מהפחדה והטרדה והבנים נפגעים יותר מפגיעה גופנית וגרימת נזק.
תפישת התלמידים את השפעת השתייה מלמדת שהם יכולים לזהות גם השפעות שליליות של שתיית אלכוהול. לדעתם השתייה עוזרת בתחום החברתי ומאפשרת בריחה מבעיות ורבים יותר מבין השותים חושבים כך, לעומת אלו שאינם שותים. אך התלמידים ערים גם להפרעות בתפקוד בעקבות השתייה.
ניתן להצביע על כמה תת-קבוצות הנמצאות בסיכון, גם אם קבוצות אלו אינן גדולות הן מחייבות התייחסות וטיפול.
|
|
|
בנים
המבלים במסיבה או פאב שלוש פעמים בשבוע, ואלו השותים יום-יום.
|
|
|
תלמידים הנוהגים לשתות לבד.
שתייה כזו אינה חלק מתרבות בילוי ויש בה חשש להתמכרות.
|
|
|
תלמידים בכיתות ז'-ח'
המדווחים שהם שותים יום-יום ואלו שדווחו על תחילת שתייה לפני גיל 13.
הטיפול בבעיות אלה צריך להיות טיפול משולב של המשפחה, מערכת החינוך והחלטות אדמיניסטרטיביות.
|
|
|
המשפחה
Foxcroft & Lowe (1991) טוענים לאחר ניתוח וסיכום של מחקרים, למציאת קשר בין איזון במידת התמיכה של המשפחה במתבגר בצד מידת הפיקוח על התנהגותו לבין דפוסי השתייה שלו. מידה רבה (אך לא מוגזמת) של שני גורמים אלה חשובים להתנהגות נאותה ומבוקרת של המתבגרים/ות. על הטיפול המונע לכלול גם תכנית למפגשים עם ההורים.
|
|
|
מערכת החינוך
על מערכת החינוך להתחיל בתכניות מניעה כבר בבית-הספר היסודי. בתכניות אלה וכן בתוכניות לגילים הבוגרים יותר אין טעם והצדקה לצאת באופן טוטלי נגד שתיה שהיא חלק מתרבות החברה. את הדגש יש לשים על האחריות והשליטה של הפרט על התנהגותו, על הפגיעה באחרים. כן יש להדגיש ולהפעיל דרכים חיוביות לפתרון בעיות של הפרט למול בריחה מהבעיות.
מכאן ככל שהמתבגרים יהיו פעילים בפעילויות בתחום הבלתי פורמלי ותהיה יותר מעורבות של מבוגרים בחייהם החברתיים (ואולי גם במסיבות) עשויה תופעת השתייה להתמתן. מערכת החינוך בשיתוף עם מערכות החינוך בישובים צריכה לאתר את התלמידים בקבוצות הסיכון כדי לאפשר טיפול פרטני. יש לעשות מאמץ בתחום זה על אף הקושי באיתור תלמידים אלו.
החלטות אדמיניסטרטיביות: סגירת הפאבים בפני תלמידים בתיכון, אי מכירת משקאות אלכוהוליים לתלמידים בכל-בו הקיבוצי. לדאוג לאכיפה המשטרתית לגבי החוק האוסר אספקת אלכוהול לקטינים במקומות הבילוי.
|
|
