| התנדבות בונה קהילה |
|
תוכנית אב להתנדבות במגזר הכפרי מ.א. שער הנגב - מרץ 2004
|
|
|
רקע
מראשית הקיבוץ ועד לאחר הקמת המדינה היה מקובל, כמעט על כל חבריו, הדירוג לפיו הכלל וצרכיו קודמים על הפרט ומאוויו. המשימות שהקיבוץ נטל על עצמו והשליחויות הלאומיות והחברתיות שנקרא אליהן, הצדיקו את הכפפתו של הפרט לקולקטיב, אשר לא אחת היה מחמיר בתביעותיו, שלא לומר גם מתאכזר לחבריו. החברים, ברובם, הפנימו את האידיאולוגיה הקולקטיביסטית הציונית-סוציאליסטית והכירו בכורח הכפפתו של הפרט למרות הכלל ולמשימותיו , אם בקיבוץ פנימה ואם במערכות כלליות שמחוצה לו. אך לא כך המצב בשנים האחרונות:
מה שהתאים לתקופת המרד והפרץ של המאבק הלאומי והבנייה החברתית- המהפכנית והיה נדרש לצורכי הגשמה אינו מתאים עוד לתקופה בה "חלוץ" נתפס כ"פרייר" ועצם הגדרת החלוציות עברה שינוי; מה שהתאים לדור המייסדים אינו מתאים לדור שגדל בתקופה בה עלתה רמת החיים הכללית בארץ וגם בקיבוץ, תקופה בה אומצה הגישה "עם הפנים אל החבר" ; תקופה בה החבר והקיבוץ נתפסים כמנצלי קרקעות ועושקי רכוש האזרחים כולם.
מצב חדש זה פועל הן כלפי פנים והן כלפי חוץ: בקיבוץ פנימה, מאבד החבר את תחושת יתרון הערך ו"גאוות היחידה", גאווה על אורח חייו הייחודי וגאווה על השתייכותו למחנה החלוצי הנחלץ לעשייה אלטרואיסטית "בשירות החברה והעם"; בחברה הכללית, שמחוץ לקיבוץ, חל כרסום באהדה כלפיו והוא אינו נחשב יותר כמי שראוי להעדפה (חומרית ויוקרתית כאחת).
במקביל, שינויים מבניים מהותיים מתרחשים בכל הקהילות הקיבוציות בעשור האחרון. בין יתר השלכותיהם של שינוים אלה, מסתבר שהם מגבילים , עד מאוד, את יכולתו של הפרט להתנדב לפעילות ציבורית שאין שכר בצדה, ובוודאי לפעילות בעלת אופי
אלטרואיסטי, אשר בעבר חבר הקיבוץ, שנשלח למשימה מטעם קיבוצו, יכול היה לשאת בה מבלי שמשפחתו תינזק כלכלית.
הכיוון הכללי של השינויים הוא חד, ולרוב ונע מהאידיאליזם הקולקטיביסטי לפרגמטיזם האינדיבידואליסטי.
בשנים האחרונות החלו להיבנות שכונות קהילתיות חדשות ביישובי שער הנגב ושכונות נוספות יקומו בשנים הבאות. המתיישבים החדשים מגיעים לחיות בקיבוצים שהם יישובים כפריים קהילתיים. קהילה חזקה יכולה למשוך אוכלוסייה חזקה.
הגשמת הרוח ההתנדבותית יכולה להחזיר לקהילה הקיבוצית את הייחודיות שאפיין אותה מראשיתה, ובכך לחזק אותה.
|
|
|
הנחות יסוד
1. ניתן לנתב את הערכים המובילים בתקופה הזאת למעורבות קהילתית ולעשייה התנדבותית- משימתית.
2. גם אחרי השינויים, נשאר הקיבוץ חברה בעלת שיעור גבוה של ערבות הדדית, עזרה הדדית, שותפות קהילתית וסולידריות חברתית.
3. חברה שבעבר ביססה את חייה על התנדבות ומשימתיות יכולה לתרגם בקלות יחסית את הערכים החדשים להתנהגויות חדשות בעלות אותו אופי.
4. צריך וניתן לעזור לחברה הקיבוצית לקחת אחריות על עצמה ולבנות מחדש את הקהילה, ע"י תהליך מובנה של העצמה קהילתית תוך פיתוח מנהיגות משתפת ומאתגרת.
5. למועצה האזורית היכולת לגיוס ואיגום משאבים להנעת התהליך.
6. אוכלוסייה חזקה נמשכת לקהילה חזקה. יש לחזק את הקהילות בקיבוצים על מנת שיהפכו למוקדי משיכה קהילתיים.
|
|
|
|
מטרות ממוקדות אוכלוסיות יעד
|
|
|
ילדים ונוער:
 | להקנות לילדים ובני נוער חינוך להתנדבות ומעורבות קהילתית, תוך כדי התנסות | |
| |
|
|
|
אנשי "גיל העבודה":
| חיזוק המעשה התנדבותי היישובי וחשיפת המעשה ההתנדבותי במישור המרחבי - לאומי. | |
| |
|
|
|
גמלאים:
| הרחבת המעשה ההתנדבותי כמענה לתעסוקה בפנאי, המעניקה כבוד, גאווה ומימוש עצמי, תוך ניצול הידע, המיומנויות והניסיון האישי הרב. | |
| | התנדבות כערך: "חלוצים היינו במשימות של אז, וחלוצים נוכל להיות היום בביסוס ההתנדבות בקהילות המשתנות". | |
| |
|
|
|
א. "סבאבא-גן", המערב סבים בגני הילדים.
ב. שיפוץ דירות לקשישים, להגברת איכות חיי הקשישים.
ג. יציקת תכנים ל"יום קהילה" בבית חינוך, המציעה חינוך לערכים של התנדבות ומעורבות קהילתית לבני הנוער.
ד. "בבית וביחד", לאימוץ וליווי עולים חדשים.
| בניית מערך תחזוקה (הדרכה, ליווי ותגמול) לכלל המתנדבים. | |
| |
|
|
|
דרך הפעולה
| אבחנה בין ארבעה מישורים של פעילות. | |
| |
|
|
א. המישור הפרטני.
ב. המישור היישובי.
ג. המישור האזורי.
ד. המישור המרחבי - לאומי.
חשוב למצוא את המאפיינים של כל אחד מהם, במיוחד כשאנו מדברים על קהילות קטנות ואינטימיות, בעלות אופי ייחודי
|
|
|
הזרוע המבצעת
המחלקה להתנדבות שבמסגרת מתנ"ס ארנון.
|
|
|
|
|
|
|
|
